ישיבה [#8791]

שאלה:

לכָּבוֹד הרב. אני בכור בן 22 בישיבה ובקרוב אני מתחיל שידוכים. ביליתי את השנים האחרונות בניסיון רב ליישם את עצמי על הלימוד שלי אך לרוב לא הצלחתי. למרות שיש לי רצון עמוק ללמוד אני והתפללתי להשם כדי לעזור לי לשטיג, כל כמה שבועות נראה שיש לי חסימה חדשה שמונעת ממני ללמוד. אני רוצה להדגיש שהדברים האלה שמונעים ממני ללמוד הם לא דברים שאני פשוט משתמש בהם כתירוץ כדי שאוכל להיות עצלן. רק את ההפך. אני חושק ומנסה ללמוד כמה שאני יכול, אבל נראה כי דברים חיצוניים שהם מחוץ בשליטתי לא מאפשרים לי להשיג. לדוגמה, במהלך השנתיים האחרונות סבלתי מאלרגיות, בעיות בבטן, בעיות ריכוז, בעיות חברותות וכו ‘… למרות שהתגברתי על הרבה מהבעיות הללו, עדיין נראה שיש לי דברים חדשים שנראים כל הזמן מונעים אותי מלמידה. שאלתי לרב היא כדלקמן. ההורים שלי רואים שאני לא מתכוון לישיבה וניסו לשכנע אותי עשרות פעמים להתחיל להסתבך בעולם העסקים. אני ממשיך לדחוף אותם מקווה שזמן הבא אני סוף סוף אוכל ללמוד ברוגע ועקביות, אבל אני מבין שזה לא כך. שאלתי היא, האם עובדה שיש לי כל ההפרעות החיצוניות הללו סימן מהשם שעלי סוף סוף לעזוב את הישיבה ולוותר על לימוד כמו בכור רגיל, או שמא עלי להישאר בישיבה למרות שאני כמעט לא רואה הצלחה בלימוד שלי? תודה מראש להרב וסליחה על טעויות הדקדוק. אני גר באמריקה והעברית שלי לא טובה

תשובה:

עליך לחפש את שורש הבעיה. לכל ריבוי יש שורש, לכל ענפים יש גזע. כאשר תברר את “שורש” הבעיה, יש לטפל בה כראוי. והוא השורש להצלחה.

לא לברוח מהבעיה לעולם החיצוני, אלא לטפל בה כראוי.