כיצד “אין יסורים ללא עון” מתיישב עם ענין “אשר יגורתי בא לי” [#3515]

שאלה:

שלום רב.

לגבי הענין שאם אדם חושב בדבר שלילי הוא עלול למשוך אותו עליו, כענין שנאמר: “אשר יגורתי בא לי”, וכן “כל הנמשך אחר צערו הצער נמשך אחריו” וכו’.

נמצא שיש מקרים שהסיבה שלהם הוא מחשבת האדם, ולכאורה אם יחפש בשכלו את אותה המחשבה ויבטלה, יתבטל הענין מכיון שהתבטלה הסיבה.

רציתי לדעת כיצד זה מתיישב עם “אין יסורין ללא עוון”, שזה אומר שסיבת הענין הוא עוון, ורק אם יחפש בתוכו את העוון ויתקנו אז יתבטל הענין.

האם יש מקרים שסיבתם הוא מחשבה, ויש מקרים שסיבתם הוא עוון, או שכל המקרים יש להם סיבה במחשבה, וגם בעוון, או זכות.

ועוד, אם בא על האדם ענין שלילי, האם יסבור שזה הגיע ממחשבה שלילית ויחפש את המחשבה השלילית שגרמה לזה, או שיסבור שזה הגיע מחמת עוון ויחפש את העוון שבגינו זה הגיע.

וגם, כיצד זה מסתדר עם “כל דעביד רחמנא לטב עביד”, שהרי לכאורה בענין של “אשר יגורתי בא לי” האדם משך זאת על עצמו, ומה ההטבה שיש בזה?

תודה רבה.

תשובה:

א. המחשבה השלילית גופא באה מעון, או עון במעשה או בדיבור או במחשבה, ובעיקר מהמחשבה. וכן ממדות בלתי מתוקנות.

ולכן עליו לחפש מה המחשבה והיכן שורשה ולתקנה.

ב. היסורים גופא מזככים את המחשבה ואת הסיבה שגרמה למחשבה.