מגפת ה”קורונה” – צורת התפלה והקבלות המעשיות בעת הזו [#6230]

שאלה:

שלום לכבוד הרב.
ראיתי את תשובת הרב בנוגע לשורש גזירת הקורונה, וההשתדלות הנצרכת בעניינה. בנוסף לקבלות, בלי נדר, שקיבלנו אני ואשתי (להרבות בצדקה, להשתדל בהכנסת אורחים הנמצאים בתהליך קירוב – גם אם בשלב מאוחר יותר מטעמי זהירות ושמירת הלשון – כולן על ציר דיבוק חברים, כפי שהבנו מתוך דברי הרב שזהו צורך השעה). אני מנסה להתפלל. כאן הבעיה: אני מרגיש כמו ‘זבוב על הקיר’ בכל הנוגע למצב, המוגדר כמגפה עולמית. האם יהודי פשוט יכול לשנות ולו משהו, כאשר העולם כולו כמרקחה? האם תפילתו בנושא תשמע? מה גם, שככל הידוע לי, ישנם מצבים בהם ישנה גזירה על כלל הציבור, ואז ליחיד יש פחות משמעות אם בכלל (אם כי איני יודע מקור לכך וייתכן שאני שוגה).
אשמח אם הרב יעמידני על האמת בשני הנושאים האחרונים, וכן לשמוע האם כיוונו לדעת הרב בקבלות שקיבלנו.

תודה.

תשובה:

א. כל דבר מורכב מחיצוניות ופנימיות, גוף ונשמה, כלי ואור.

צדקה, הכנסת אורחים וכדו’ זהו החיצוניות, הגוף, הכלי. ונצרך לצרך עמו פנימיות, נשמה, אור. והוא דיבוק פנימי אמיתי, התקשרות. אולם נצרך זהירות רבה מאוד, עד כמה שניתן להתדבק בטובים בפועל. ובפנימיות הנפש להתדבק בשורש כל נשמות ישראל, בכלל ובפרט. אולם בפועל להתדבק בטובים, טוב לבבי וטוב רוחני.

אולם זהו רק פן אחד של דברים, היפך קורונה, קור, קרירות, חום, אהבה, התדבקות. והפן השני הוא קור של קדושה, התבודדות עם עצמו, ועם בוראו. סוד גילוי היחידה שבנפש, שהקורונה היא קליפה לעומת היחידה שבנפש, שמאירה בתוקף רב בעת זו, שהוא אור הגאולה שתהא במהרה, אכי”ר.

ב. תפלה מועילה בכל עת, פעמים בשלמות לבטל הגזירה, ופעמים במקצת להקל מעט. ואפילו אם ח”ו נגזרה גזירה שאי אפשר לבטלה ע”י תפלה, כמו שהיה ס”ד בימי הפורים, מ”מ ניתן ע”י תפלה להמתיקה ולהקל בה.

זאת ועוד. עיקר מהות התפלה בעת זו, שעם ישראל בפרט, וכל יושבי תבל בכלל, ישובו בתשובה שלמה, ויכירו שהקב”ה מראה לכולם שאינו חפץ בשקר של הקשר בין בני אדם, קשר של מסעדות, טיולים, תרבות לילה, קבוצות חברתיות, שליחת הודעות וסרטונים ועוד ועוד, שכולו שקר. ויסודו שער הנו”ן של הקליפה, קשר-שקר. ויתר על כן נו”ן דנו”ן, עצם השקר עצמו.

וע”י שיכירו אמת זו וישובו בתשובה שלימה לפניו יתברך שמו, יתגלה שער הנו”ן דנו”ן דקדושה. ובשום פנים ואופן אין להתפלל שתעצר המגיפה והעולם יחזור למה שהיה קודם לכן, כי המשך העולם כמו שהיה, הוא מר ממות, טומאה שזועקת מכל צד, שלב כל יהודי טהור נשבר מצד עצם ההמצאות בעולם הזה לעת זו.

ורחמנא ליצלן שבשעת המגפה, כיוון שבני אדם יותר סוגרים בבתיהם במקום לדבוק ביחידה שבנפש, ולהתבודד עם נשמתו ועם בוראו, רחמנא ליצלן יותר דבקים באתרים ורשתות חברתיות, וזהו עומק הנפילה הנוראה לשער הנו”ן דנו”ן שעיקר חיותם ממקור זה.

ולעת זו נגלה ביותר תוקף מי לה’ אלי, לדבוק בהשי”ת ובתורתו, ובנשמתו, או ח”ו ליפול למעמקי שער הנו”ן דנו”ן. ועל זה באה עומק התפלה. ולכך נצרך שתפלה זו תבוא מעומק הנשמה, כל אחד לפי ערכו מהמקום הכי עמוק שמכיר בתוך עצמו. כי הדבר שעליו אנו מתפללים הוא על העומק הגמור בנשמותינו.