עבודה לבכורות לעת”ל [#6614]

שאלה:

שלו’ למו”ר שליט”א
האם נאמר שלעתיד לבוא תחזור העבודה לבכורות, כיון שלעת”ל נתקן חטא העגל שגרם הפסד העבודה להבכורות, ומשום זה תחזור העבודה להם לעת”ל?
ואם כן, מהי העבודות השייכות להן בבית המקדש (כיון שהעבודה אסור בזרים)? האם יש להן את פסולי העבודה או שכל הבכורות ראויין לעבודה?
ומי שיש לו בן שהוא בכור, האם הוא נחשב להאב באופן מסוים כאילו הוא עובד בבית המקדש, כיון שהבן נקרא כרעא דאבוה?
וכיון שיש קודש קדשים בלבו של כל אדם כמש”כ הנפש החיים, האם אדם המגיע לזה נחשב (עכ”פ בפנימיות) ככה”ג העובד בקודש הקדשים ביוהכ”פ? וכיון שזהו לכאורה העיקר העבודה בבית המקדש, א”כ לכאורה יש בכלל זה את הכל, וא”כ מי שמגיע ללבו הטהור באמת הוא נחשב כאילו עשה את עיקר העבודה בבית המקדש?
האם יש מקום לישראל (וכן ללוי) לקנא כל כהן כיון שהעבודה הם רק חלק השייך הכהנים? הרבה פעמים כשאני מצייר הגאולה ואת העבודה ואני חושק את כל המצב של הבית המקדש והעבודה, הקנאה בוערת בקרבי, על שאני לא כהן ולעולם אני לא יכול לעשות את העבודה…האם קנאה זו קנאה פסולה או קנאת סופרים תרבה חכמה? ואין אני יכול לנחם את עצמי על שאיני יכול לעשות את העבודה בבית המקדש?

תשובה:

 [לסמן בתשובה ושאלה א-ב-ג-ד]

כן, ולשיטת האור החיים יהיה עבודה גם בכהנים וגם בבכורות, ואפשר בבכור כהן.

כהן יסוד קדושתו שלישי לרחם – לוי.

בכור יסוד קדושתו ראשית. וכל מה שפוגם הראשית היה מום בו.

נקודת הראשית שבאב מתקדשת עי”ז.

כן.

קנאת סופרים תרבה חכמה, אולם ראשית נצרך לבדוק אם זו קנאה נקיה, או שיש בה תערובת זרה, כי כמעט ללא יוצא מן הכלל בעוה”ז הכל מעורב טו”ר.

יתר על כן, אף קנאה דקדושה אינה השלמות, ועליה נאמר קנאת סופרים תרבה חכמה, ועל חכמה זו נאמר חכמת חכמים תסרח, כמ”ש במי מרום, ועוד.

כי למעלה מכך יש מבט של “עשני כרצונו”.