ענייני יתרון דעת בעבודת השי”ת [#6210]

שאלה:

אל מול פני המאור הגדול בעל בלבבי משכן אבנה שליט”א.
אחר קידה חמש מאות.

ברצוני לשאול את הרב שליט”א שאלות שבודאי המענה השלם עליהם תלוי בהשגת האדם לפי מעלתו, אך מ”מ מאחר וכלל מעמקי תוה”ק תלויים בהשגה, ומ”מ דברי רבותינו מקרבים אותנו גם ממקומינו קירוב לאותם ידיעות, ומקלות את דרך ההשגה, ה”נ ברצוני לבקש מהרב שליט”א את דעתו שתקרב אותי אח”כ גם להשגה פנימית בעז”ה של העניינים.

א. מי שמשתוקק בכל לב לדעת את כל הבריאה שנגד עיניו, מהות כל פרט, כל צמח, כל בע”ח, מהות אברי האדם, מהות כל הבריאה כולה, ולא רק ברעיונות וברמזים, אלא במערכת מאורגנת וחיה של ערכי הקודש שנגד עיניו, שידע כל דבר מה אומר, וכעניין חכמות ריב”ז שידע שיחת עופות, ובפשוטו היינו באופי מעשי ומדוייק וכו’. – מה יעשה: א. במה יהגה, ספרי לימוד או דרכים שמכוונים ומקרבים ומדברים במיוחד ע”ז. ב. בבחי’ עצה להשגת הדבר, אם יש עצות פרטיות לזה [בליקוטי מוהר”ן א יז’ כמדו’ כותב לדוג’ לגלות את נקודת התפארת לה’ שבכל דבר ועי”ז יזכה לזה].

ב. ידוע עניין הצדיק שבכוחו להשפיע לאדם ולהשלימו בעבודתו מעבר למה שיכול להגיע בכוחות עצמו [האם ההגדרה הזו מדוייקת?] אבקשה בכל לב לידע דרכים שיקרבו אלי את ההשגה הזו, או ידיעות מסויימות בהנוגע לזה כנ”ל.

ג. בספרי הרה”ק מברסלב ז”ל מבוארים עניינים שכביכול מכריחים את ההתקרבות אליו ז”ל מחמת מעלתו העילאה בהיותו צדיק אמת שהוא יסודו של עולם ממש. בחרדת קודש יש לשאול תורה היא וללמוד אני צריך מה הגישה לדברים אלו למעשה, האם כפשוטם ממש ומי שדורש טובת נפשו מוכרח הוא להתקרב וכו’, או שאפשר לומר בזה את מה שכתב החת”ס על האריז”ל בעניין שורש נוסח התפילה, שלפי שורשו השיג וכדו’, או שיש דרכים נוספות בעניין זה.

אנא נפשי כתבית, ואבקש בכל לב כי יאריך הרב שליט”א להשפיע עלי ככל שיוכל מאוצרותיו הגדולים בעניינים אלו, ולהסבירם לי במיטב הגיון, וגם אבקש כי יעתיר עלי יאיר בן מיכל שאזכה לעשות רצונו ית’ ולדעת תורתו הק’ מתוך רוב טובה הנראית והנגלית ברו”ג לאוי”ט.

בברכה שלימה ובתודה מראש,

תשובה:

א. א. איש האשכולות, איש שהכל בו, כמ”ש בתמורה. ובחיצוניות זהו היקף בכל חלקי התורה. אולם בפנימיות זהו “תמונה שלמה” של הכל יחדיו. ובכל פרט כאשר מתבונן בו “רואה” הדבר לנגד עיניו ונשפע לו שפע ממקור נשמתו להשכיל ולהבין מהותו ואמיתותו.

ובעומק על מנת לקבל “תמונה”, בחיצוניות נצרך שכל מבורר ומסודר, וכח ציור שכלי.

ובפנימיות, זהו אור של נשמה, שהיא בבחינת נשמת שדי יבינם, ותמונת ה’ יביט.

ב. מדת תפארת, קו אמצע, ססגונא, וכוללת כל הגוונים. ועצות למעשה, תביעת השלמות כמ”ש המס”י בתחילתו, מבקשי השלמות. ויתר על כן מסירות נפש תדיר, ועי”ז זוכה לגילוי אור נשמתו וזיוה. הדרך הקצרה. והדרך הארוכה, קובץ על יד ירבה, העקשן יצליח, צובר קמעט קמעא, עד שזורח עליו האור לפי ערכו.

ב. כן. ויש בזה שני חלקים. א. שהצדיק קושר נשמתו של האדם לשורשו של האדם עצמו. ב. שהצדיק קושר את נשמתו של האדם אליו – לצדיק.

עיקר הארה זו הייתה בזמן הבעש”ט ואילך בבחינת חכמה – יסוד. ועתה מאיר בעיקר אור כתר – מלכות. ולכך כמעט אין צדיקים חיים שדרוכים במהלך זה. מהצד התחתון זה נראה כחוסר השגה. אולם מהצד העליון זהו האור שמאיר השתא, כתר – מלכות. מצד עבודה זו יש לקשור את מעשיו, דיבוריו ומחשבותיו לצדיק, ויתר על כן לקשור את עומק נשמתו בו, קשר אמיץ וחזק.

ג. ישנם כמה דרכים. א. התדבקות בצדיק כפשוטו. ב. התדבקות במידת צדיק. ג. התדבקות בחכמה, בסוד חכמה – יסוד.