ענייני קבלה [#8863]

שאלה:

שלום לכבוד מו”ר רצינו לשאול מעט בנושא תורת הקבלה.

א) אני ‘בעל’ תשובה בערך 8 שנים, ובחסדי השם לפני כמה שנים נכנסתי לכולל ומשתדל לעמול בתורה בכל חלק שמתאפשר לי כמובן במינון והבנה, אבל תמיד אומרים שלימוד הקבלה הוא למי שמילא כרסו בש”ס ופוסקים ומעל גיל מסויים וכו’, השאלה היא מה הדין באדם כמוני?
אם אני מרגיש משיכה ללמוד דברים קצת יותר מצד הקבלה שכן מוצעים בימינו, למשל בכל מיני שיעורים של הרב שליט”א בעומק של ספרים מהקבלה ובכלל, ספרים כמו “ידיד נפש”, זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש וכו’ – האם מותר לי לגשת לכך כלימוד מהצד כאשר אני מרגיש שמחה והתקדמות בעזרת כך?

ב) מה נקרא באמת קבלה? ובכלל, אם זה דבר שרק ראויים יכולים ללמוד, מדוע זה כ”כ מופשט ברבים היום, וכי אם זה כ”כ מופשוט ובר השגה לכאורה, איך אפשר לומר לאדם היום לא ללמוד מכך?

ג)האם מה שכתוב בסידורים למשל “אדוני שפתי תפתח” (יכוון ר”ת שם אגל”א) או כל מיני שמות כמו חב”ו, יל”י וכו’ שמובאים בסדר התפילה, האם כל אחד יכול לכוון זאת כמובן שלא מבין כלום בכך ולא חושב שמבין בכך כלום? למשל מה שהביא הבאר היטב בסימן נט ס”ק א’: שאומרים “אהובים ברורים קדושים ר”ת אב”ג והוא שם א’ משם מ”ב ….. וכל המכוין בשבות אלו אינו ניזון כל אותו היום”..?
ומה הדין ללמוד מעט בכלליות על ענייני הספירות והשפעות מעילא לתתא על האדם וקצת לנסות להבין דרכים בהבנת השפע שיורד לאדם בעולם הזה, כמו שהביא הרב זמיר כהן בספריו שמופצים לכל אדם שירצה ואדרבא – לאנשים מתחזקים בתחילת דרכם?

תשובה:

נחלקו רבותינו האם בדורות הללו ראוי להיכנס ללמוד חכמת האמת רק למי שמילא כרסו בש”ס ופוסקים. חלקם אוסרים, חלקם מתירים, וחלקם מחייבים.

בכללות הלימוד נחלק לכמה חלקים.

א. גירסא בעלמא – וזה נהוג בהרבה קהילות, שכל אחד גורס, כגון בארבעים ימי רצון, ועוד.

ב. לימוד פשטי בזוהר, כפי שחלקם במתוק בדבש באותיות מרובעות. וזה המליצו ללומדו אף החפץ חיים והחזו”א, ועוד.

ג. לימוד פשטני של החכמה – נצרך כח שכלי, וזיכרון בינוני, וכח של חשבון. אולם לשם ידיעות כלליות אין צורך בהנ”ל.

ד. לימוד שכלי עמוק – נצרך הבנה דקה, ותפיסת מהלכים.

ה. כוונות – נחלקו רבותינו אם יכוון כל כוונה שיודע, וזהו דעת הבן איש חי. או שיכוון רק אם בקי בכל הסוגיא, וזו פשטות שיטת המכוונים הקדמונים. או שלא לכוון כלל – כדעת הגר”א.