שאלות בלימוד ספרי הרב [#8879]

שאלה:

שלום
לכבוד הרב, אני מתנצל מראש על האריכות, אני אברך שלומד ורואה ב”ה ס”ד
בלימוד, וכן משתדל לעבוד את ה’ כדבעי, ונעזר הרבה בשיעורים ובספרים של הרב, וכן
שומע הרבה את השיחות ושיעורים של הרב, וממש שואף להגיע לחיים המרוממים אליהם הרב
מכוון.

השאלה שלי נוגעת יותר לאישתי, שב”ה יש לי שלשה ילדים והאחרון נולד לפני שלשה
חודשים, ואישתי לאחר כל לידה, עצם ההנקה שהיא מניקה את התינוק מביאה לה כל מיני
לחצים נפשיים עצומים ופחדים ולחצים, ששמים אותה במצוקה גדולה, וברוב ככל שעות היום
עסוקה עם עניין זה בפועל או במחשבה וכד’, עד שממש קשה מאוד לדבר על נושא שאינו
קשור ישירות להנקה.

ומחמת כן יוצא שהבית לא כ”כ מתפקד (בין בסדר בסיסי או בארוחות וכד’), וכמובן שאני
מנסה לעבוד כמה שאני יכול אך בכ”ז איני מצליח לגמרי, וכן שאר הילדים מקבלים
הרבה פחות יחס וחום (אישתי לא עובדת וביום רגיל נמצאת כל היום עם הילדים). וגם כתוצאה
מכך בתקופה של החודשים הראשונים (2 -3 חודשים) אחר הלידה אני לומד רק את סדר א’
(וגם הוא לא כ”כ שלם..) ששאר הילדים בגנים, ושאר היום אני עם הילדים ובבית
[ובסתם יום רגיל הייתי לומד ברציפות מתשע בבוקר עד שבע בערב (ובלי פלא’ כלל),
ולאח”מ גם ס”ג. כמובן הודות להשקעה הגדולה של אישתי שמוסרת נפשה לזה ובשמחה].
וגם אח”כ יש עוד תקופה של כמה חודשים שאני לומד רק שני סדרים (ובהפסקה באמצע),
וגם הם לא כ”כ שלמים.

ובכל הלידות שהיו לה מצב זה לא עבר עד שהיא הפסיקה להניק את התינוק לגמרי (והיה עוד
תקופה שהיא שאבה חלב והביאה לתינוק, ובזה אין בעיה כלל ב”ה), ואי”ז קשור
רק לתקופה של הורמונים וכד’, אלא משהו הקשור לנושא זה ספציפית, ובכל פעם כשהפסיקה
להניק, מצב זה נעלם מיד והכל חזר לקדמותו.

ויש לציין שלאישתי מחמת הקושי העצום והסבל שיש לה בזה, יוצא שהיא מתחזקת מאוד בתקופה
זו בכל העניינים, ומקבלת קבלות [וכדיבור עם הקב”ה 10 דק’ ביום, ולכתוב כל יום
חמשה חסדים שהקב”ה עושה עימה, ולימוד מוסר כל יום לפחות 5 דק’ ולהתחזק מאוד
באמונה וביטחון ועוד ועוד], וכן מתפללת הרבה לקב”ה על כך. דהיינו שרואה בכך
שזהו באמת ניסיון מהקב”ה ומשתדלת לא לבעוט בו אלא לקבלו ולהתמודד עימו.

וברשות
הרב שאלותי הם:

א.
כפי שכתבתי מחמת כן אני מתבטל מלימודי הרבה מאוד מאוד ויוצא לגמרי מהסוגיות שלומדים
בכולל, האם הצעד הנכון הוא שאישתי תמשיך להניק ולהתמודד [ולסבול], ואני לעבוד, ואדרבא
זה עבודת ה’ שלי בזמן זה, לא ללמוד כ”כ אלא לעזור בבית ולנסות להשתלט על המצב
עד שהכל יעבור, וכמובן שהכל עבודת ה’ וחסד (עם הילדים והאישה), וכן קצת ולהחזיר על
המסי”נ שלה על הלימוד שלי ביום יום. ואי”ז מההשתדלות שלנו שתפסיק להניק
(שהרי זה גם המהלך הטבעי שאישה מניקה את התינוק שלה), ואם נפסיק הקושי יגיע מכיון
אחר וכד’.

או שמה להיפך, ועניין זה של הנקת התינוק אינו כ”כ חשוב (או שהוא כן חשוב אך לא במשקל הזה) בכדי שאישתי תסבול כ”כ צער הנפש, ואני אתבטל מלימודי כ”כ הרבה, ועדיף שכעת תפסיק להניק
(ויכולה לשאוב חלב בכדי שהתינוק ימשיך לקבל חלב אם, שבזה אין לה בעיה), ובכל שאר
הלידות שיהיו בעזה”י שלא תשקיע ע”ז ואחרי תקופה קצרה תפסיק לגמרי [ובפרט
שאני בטוח שאם המצב ימשך כך תהיה לזה גם השפעה משמעותית על מס’ הילדים שיהיו לנו,
כמובן בחלק שתלוי בנו, וע”פ דעת תורתינו הק’].

ב.
האם אפשר ושייך לטפל בבעיה זו, עיקר הבעיה מתלבשת בזה שמרוב לחץ החלב לא זורם ויוצא
לתינוק, ורק אם היא מסיחה את הדעת לגמרי וכגון קוראת איזה ספר וכד’ וגם אז לוקח
הרבה זמן, ופעמים שגם זה לא עוזר והתינוק מקבל בקבוק. ועי”ז הדבר מלחיץ עוד
יותר שאולי מעכשיו תמיד לא תצליח להניק וכו’.

אחר הלידה הקודמת היא הלכה לבעלת מקצוע חרדית שקצת עזרה אך באופן חיצוני למדי, ולא הצליחה להגיע לשורש הבעיה.

ג.
וכן רצינו לדעת, האם בעומק, מצב זה נובע מבחירה (ולפחות בתת מודע), או שזה גזירת עליון
ללא קשר לאדם עצמו.

ד.
האם כל הקשיים והמהמורות והסבל שהנפש עוברת בתקופה זו לא יכולים להשפיע לרעה לטווח הארוך, או שמה אדרבא עי”ז הנפש מתחזקת יותר.

ישר כח גדול לכבוד הרב שהרב יורד
ממרום מושבו אלינו למטה לענות, לעזור ולרומם אותנו.

 

תשובה:

א. ניתן לבדוק לשלב הנקה עם תזונה חיצונית.

באם לא, כיוון שהדבר משתק את הבית באופן ניכר, זהו למעלה ממדרגתה לעת עתה. ובמקביל יש לעבוד לאזן ולתקן את הקושי הנפשי בהנקה.

ב. יש להביט ולראות שהיא “כלי” שדרכו עובר השפע לילד. וכטבע הכלי שאין לו מעצמו אלא מה שנתנו בו. כן בענין זה כאשר תביט שזהו כלי מעבר דרכה, זהו שורש ביטול ה”אני” בנושא, שהוא שורש תיקון של כל קלקול.

בנוסף לכך. יש להתבונן שכיוון שהיא אינה אלא כלי והמזון הוא מהקב”ה, לכך הקב”ה בין כך יזון את הילד, אם דרכה אם דרך צורה אחרת. וזה גופא יוצר השקטה.

בנוסף לכך. יש להביט שכל מהות האם להיטיב לבנה, וכחלק מן ההטבה זהו הנקה, אולם זהו רק “חלק”, ואם חלק אחד קשה יותר, ישנם חלקים אחרים שניתן להשקיע בהם יותר.

וזה גופא יצור בס”ד שחרור. כמובן שישנם עוד עצות חיצוניות כמו שנכתב בשאלה, ואכמ”ל.

ג. חלקו בודאי בחירה.

ד. יכול להשפיע. מעט תועלת לעתיד, ויותר נזק. ולכך אין ראוי להמשיך כך כנ”ל אות א’.