שאלות על עבודת ימים נוראים [#8876]

שאלה:

(א)כיון שפרטי העבודה של ימים נוראים וירח איתנים הם רבים מאד, האם אפשר להרב לכתוב בקיצור ובאופן כללי מהו עיקר העבודת האדם (א) באלול (ב) בימי סליחות (ב) בראש השנה (ג) בעשי”ת (ד) ביוהכ”פ (ה) בימים בין יוהכ”פ לסוכות (ו) בסוכות (ז) בהושענא רבה (ח) בשמיני עצרת ושמחת תורה.
(ב)יש תפילה בימים נוראים בסוף חזרת הש”ץ “אבינו מלכינו…הסר מעלינו כל גזירה רעה וכל מחלה וכל קטטה ושנאת חנם מעלינו.” איך מתפללים שה’ יסיר קטטה ושנאה מעלינו, הלא זה דבר התלוי בבחירתנו ובידינו היא.
(ג) ר”ה הוא יום של יראה או אהבה, ומי ששורשו ביראה אז צריך להתייחס לר”ה ביראה ואימה, משא”כ מי ששורשו באהבה צריך להתייחס לר”ה כיום של אהבה. והנה בשנה הזה תש”פ עברנו שנה של מגיפה וצרות שלא היו כמוה, וזה מעורר יראה ולא אהבה, וא”כ האם בשנה הזו יש להתייחס לר”ה באופן של יראה ואימה, ההרגשה של מה יולד יום ומה יהי’ הסוף של כל זה? או שעדיין היחס לר”ה תלוי בשורשי הנשמות?
(ד) הרב מסביר שיש חמש בחינות של תשובה כנגד נרנח”י (נפש-מעשים, רוח-מידות, נשמה-תורה, חיה-חיות, יחידה-רצון-התכללות-דביקות), האם יש להאדם לעשות תשובה כל כל בחינות הנ”ל כפי כוחו, או שתלוי במדרגתו (לדוגמא אם מדרגתו הוא נפש אז צריך לעשות תשובה רק בבחי’ נפש שהוא תיקון המעשים שלו, ובנוסף לכך בימים נוראים האדם צריך להתנהג יותר ממדרגתו וא”כ לכאורה עליו ג”כ לעשות תשובה גם בבחי’ רוח ונשמה כו’, אבל מה הגדר בזה?
ה) האם תשובה בבחי’ יחידה (ברובד התחתון שלה, להשיב את הרצון לה’ ולרצות רק רצון הפנימי שלנו שהוא לעשות רצון ה’, וברובד עליונה יותר, להיות דבוק רק בבורא עולם ולהתכלל בו ית’) הוא עבודה רק ליחידים או שיש על כל א’ להיות מן היחידים ולעשות תשובה בבחי’ יחידה אע”פ שהוא נמצא במדרגת נפש?
ו) כשהגדולים עשו קבלה קטנה במשך אלול ועשי”ת האם זה היה בנוסף לכל שאר חלקי התשובה או שעל ידי הקבלה הקטנה הזו היה כולל את כל עבודת התשובה? ואצל כל א’ בישראל האם זהו כל עבודתו למעשה, לעשות קבלה קטנה בדבר שהוא צריך תיקון, בנוסף לשמעית שיעורים ודרשות של התעוררות וקריאת ספרים ולימוד מוסר (או חסידות)?
תודה רבה להרב, שיהא כתיבה וחתימה טובה להרב ולכולנו ושיהא שנה זו שנת הגאולה שלימה ממש לכל נפשות ישראל, בחיצוניות ובפנימיות

תשובה:

א. הדברים נכתבים באופן כללי מאוד מאוד מאוד.

אלול – אני לדודי – דוד וכלה.

סליחות – לבני אשכנז – כאב על עשיה נגד רצונו ובקשת סליחה על העבר שפגם.

ראש השנה – קרבת ה’ – נכנס לפניו לדין.

עשרת ימי תשובה – תיקון העבר, תשובה, וקבלה לעתיד.

יום הכיפורים – ניקיון, זכות – בלי מחיצה בינו לקב”ה.

בין יוה”כ לסוכות – קשר זך שנולד מתוך יוה”כ, וממשיך לאורך השנה.

סוכות – חיים בועלם החומר בצלו של הקב”ה.

הושענא רבה – חיבור כל התהליך הנ”ל לאחד.

שמיני עצרת, שמחת תורה – שמחה בכל הנ”ל.

ב. חלק מהבחירה להתפלל שיבחר בטוב. וכן שאחרים יבחרו בטוב.

ג. הצרה של השנים האחרונות הרוחנית קשה מן החולי הזה.

עדיין תלוי בשורשי הנשמות.

ד. העיקר בחלק שזה מדרגתו. אולם נצרך תשובה בכל, כפי שידו משגת.

ה. אצל כל אחד, לפי ערכו.

ו. ישנם הרבה דרכים בעבודה, וכל אחד עשה לפי דרכו.