תפילה [#9115]

שאלה:

שלום כבוד הרב,
יש לי כמה שאלות בעניין ביאור התפילה
1.כתוב בהרבה מקומות (פסוקים, תפילה ) שהלב הוא המבין ודבר זה לא מובן לי זמן רב מה שייך בין הלב לבינה לכאורה הבנה נמצאת במקום המוח שם השכל שם הנשמה שם האדם חושב ואילו הלב זה הרגשות מקום הרוח? ויותר מזה איך אפשר לומר שהלב הוא המבין הרי זה איבר והבנה זה דבר רוחני?

2.מה פירוש הבקשה “פתח ליבי בתורתך” הנאמרת בתפילה? מה לשון פתיחה?

3.מה פירוש הברכה הנאמרת בתפילת שמונה עשרה דעה בינה והשכל ? בינה אני יודע שזה מבין דבר מתוך דבר אך דעה והשכל ראיתי בפרושים דברים סותרים ולא מובנים ,בכמה פירושים ראיתי מפרשים השכל שמבקשים הצלחה בתורה אך לא הבנתי זאת שהרי אנו אומרים בתפילה בשבת “יצרם בדעת בבינה ובהשכל” ולא שייך שם לשון הצלחה

4.מה פירוש “גיבור” שאומרים בברכת אבות? גם כאן ראיתי דברים שלא התבארו לי היטב

תודה רבה

תשובה:

א. יש בינה בשכל, חכמה ובינה, הנמצאים במח.

ויש בינה בלב, בינה חושית. הלב מרגיש אולם הוא מרגיש את ההשכלה, את הבינה. חיצוניות הלב, איבר, פנימיותו, חוש. הרגשה כפשוטו, הרגשה של השכלה. ויתר על כן הכרה. “לבי ראה הרבה חכמה”, כך אמר שלמה המלך.

ועיין ילקוט שנחלקו דוד ושלמה היכן החכמה נמצאת, האם במח או בלב.

ב. פתח בערלה המכסה את הלב.

ג. יש “שכל” עליון, אור החכמה העליונה. ויש “משכיל”, שכלו של האדם. ויש “מושכל”, שפע הנמשך מן השכל העליון למשכיל. וזהו “ובהשכל”.