הפתח לתורת הנסתר [#6717]

י' סיון התש"פ

שאלה:

שלמא למר ולתורתו
א. ברצוני לשאול, מזה זמן אני מהרהר באפשרות של כניסה מדורגת ללימוד תורת הנסתר. על פי הכרתי את עצמי ועל פי התרשמות חיצונית מאוד, נראה לי שהדרך המתאימה לי לפחות בשלבים הראשונים, היא בית מדרשו של הרמח"ל והסובב לו. עיינתי קצת בקל"ח וקצת בפתחי שערים של ר' יצחק אייזיק חבר, שאישיותו ממגנטת אותי, על מנת להחליט באיזה ספר להתחיל אך אני לא הצלחתי להגיע לכלל הכרעה. מהי המלצת כבוד הרב ?
ב. האם כת"ר יוכל לשטוח מקורות והסברים על מעלת לימוד סדר טהרות בעיון?

תשובה:

א. מצוין. תפיסת מהלך מחשבתו של רי"א חבר מתאימה לשכל עיוני למדני ישר. ולכך מומלץ ללמוד תחלה אוצרות חיים עם פירוש קל של מחברי זמנינו, ויחד עמו, או אחריו, פתחי שערים.

ב. אמרו חז"ל (שבת, לא, ע"א) ודעת, זה סדר טהרות. ועיין קול אליהו על אגדות הש"ס, וז"ל, הבנת דבר מתוך דבר היינו סדר טהרות, דזה נקרא דעת. וברש"י שם, דעת עדיף מחכמה. ועיין מהרש"א שם. ועיין שם משמואל (מקץ, תר"פ). ולקוטי תורה (חב"ד, חקת). ורמב"ם (מקוואות, פי"א, הי"ב) סוד טבילה במימי הדעת. ועיין רמב"ם פירוש המשניות (הקדמה) וז"ל, סדר טהרות לא נמצא לו תלמוד בשום ענין, לא בבלי ולא ירושלמי, אלא מסכת נדה, כמו שזכרנו. אבל יכול האדם לפרש הסדר ההוא (בחינת דעת, הבנת דבר מתוך דבר, כנ"ל) אחר יגיעה ועמל גדול, ושיסייעוהו התוספתא והברייתות, וילקט ההלכות הבאות על ענינו בכל התלמוד, ויוציא בשכלו העיקרים של המסכתות ועניניהם מן ההלכות ההם. ועיין תוס' סוכה (ד, ע"א, ד"ה בית) שדרך הש"ס לקצר משניות של סדר טהרות כשמביאם. וכן איתא בפירוש הר"ש משאנץ (אהלות, פרק טו, מ"ז), והתוס' בכמה מקומות. עיין פני יהושע (סוכה, כ, ע"ב). ועיין רש"י (סוכה, יד, ע"א) וז"ל, ואמר לי רבי, משום דהך משנה מן הטהרות, שאין בהם שום גמרא בעולם, ולא מפורשות כשאר המשניות, לפיכך נוהג התלמוד לומר גופא כדי לפרש. ועיין ב"מ (קיד, ע"א), ותוס' שם.

ובמדרש תהלים (מזמור יט) אמרו, יראת ה' טהורה, זה סדר טהרות, שהוא מפריש בין טומאה לטהרה. והובא בילק"ש (שם, רמז תרע"ד). ובזוה"ק (תיקונים, דף ה', ע"א, הקדמה) ודעת, איהו יסוד דאיהו סדר טהרות. ולכך איתא באריז"ל (פע"ח, שער הנהגת הלימוד, פ"א) שעסק בסדר זה הוא מתיקוני הברית. ועיין בעל הטורים (כי תבא, כו, יז) ולשמוע בקולו, זה סדר טהרות, דכתיב בהו (תהלים, יב, ז) אמרות ה' טהורות. ועיין אור החיים (ראה, יג, ה) ובו תדבקון: זה סדר טהרות שכולו משפטי הטהרות. והוא סדר שישי – יסוד, כנודע. ואחרון לכל הסדרים, בחינת "כל", כללות הכל. ועיין קהלת יעקב (ערך דעת, וערך טהרות).

וסדר טהרות מתחיל ב"אבות", אב הטומאה. ויש בו י"ב מסכתות: כלים, אהלות, נגעים, פרה אדומה, טהרות, מקוואות, נדה, מכשירים, ידים, זבים, טבול יום, עוקצין (עיין ספר הפליאה, ד"ה ת"ת הספירה), כנגד י"ב שבטים. והוא בחינת מש"כ באליהו, והשיב לב אבות על בנים וגו'. ועיין ספר הפליאה (ד"ה וראה אתה בעיניך אור לי"ד) אמר ליה אליהו (עיין ב"מ, קיד, ע"א) ולא מתני מר סדר טהרות שאין המזיקין נאחזים משם.

ועיין ספר הקנה (ד"ה סוד טהרות וטומאות). ועיין מגיד מישרים (ספר ישעיה, פרק מ). וחתם סופר (בראשית, לז, ג). ועיין פע"ח (שם) וז"ל, סדר טהרות, נגד היסוד, והוא תיקון לנשמה שנפגמת, ובפרט לטומאת נדה וזבה, ולכהן שנטמא באחד מן הטומאות שצריך להתרחק מהם, ולכך בעת קריאתך במשנה סדר טהרות תכוין אל כלי אמצעית דיסוד נוק' דשד"י. ועיין עבודת הקודש (מורה באצבע, סימן ב).

ועיין משנת חסידים (הקדמת המחבר) סדר טהרות המדבר בעולמות בי"ע אשר הם נקראים בשם עולמות הפירוד, ומ"מ הם נעשים בפנימיותם על טהרת הקדש של אצילות, ולפיכך בשם טהרות קראתים, כי היא מדרגה פחותה מקדושה (היפך רש"י שבת, ל"א, ע"א), ולא קדשים ממש כאצילות.

ועיין מהר"ל (תפארת ישראל, פרק נו) וכנגד עומק המושג זכר תרומה שהוא מדין טהרות, שידוע כי סדר טהרות יש בו עומק יותר, בפרט תרומה ששיעור שלה אחד מחמישים מורה על זה עומק המושג, וזהו ידוע לחכמין. בחינת כ"ל, עולה בגימט' חמישים, ושורשו בבינה, כנודע. ועיין עוד בדבריו (דרשות מהר"ל, דרוש על התורה) יתר על כן סדר טהרות שהיא הנקרא "שכל נבדל", כדאיתא (בחגיגה, יד, ע"א) עקיבא מה לך אצל הגדה, כלך לך למדברותיך אצל נגעים ואהלות, שמורה שאין חכמה יותר דקה ועמוקה מנגעים ואהלות.

ועיין ספר מחשף הלבן (צו) זבח השלמים, כנגד סדר טהרות, דשלמים לשון שלימות, דע"י הטהרה נעשה האדם שלם. ועיין ספר החיים (חלק זכיות) הלימוד הששי, התחכמות האדם בידיעת מציאות הש"י, ובידיעת תואריו ובידיעתו העתיד וכיוצא בהם וכו', ולכך סדרו לנו כנגדו סדר טהרות ומדרגותיהם שהם רמזים לפנימיות אותה חכמה.