שאלה:
לאחר התבוננות מעמיקה, שבאה לאחר תקופה בה אני מתקשה לפעול בתחומים מסוימים כפי שהיה מתבקש שאפעל - הבנתי ששורש הקושי אינו בתחומים בהם אני מתקשה, אלא ביכולת הלקויה שלי לפעול נגד רצוני. במילים אחרות, בכל מקרה בו אני נדרש לפעול בתחום שאינו מתחומי העניין שלי וממילא אין לי רצון לפעול בו - אני בוחר בדחיה מוחלטת או זמנית של הדבר. כמובן, ישנם תחומים בהם אני מחויב לפעול, והעובדה שאם לא אפעל אני עלול לשלם מחיר כבד מדי חלילה, מפעילה אותי, אם כי באיחור האפשרי.
מדובר בקושי משמעותי, מפני שהוא מכתיב את אורח החיים שלי. שמתי לב, שכל בחירות חיי מנותבות בהתאם לכך! איני חושב שבחרתי בחירה אחת לאורך חיי, שלא בהתאם לרצון שלי, גם אם בחירה נגד הרצון הייתה מטיבה איתי יותר. אדגיש שהמוקד אינו הקושי הכרוך במשימה - אלא הרצון שלי לבצע אותה. אם ישנו רצון, אעמוד בקושי, אך ברור לי שעלי לפתח גם את היכולת לפעול נגד הרצון או על אף היעדר הרצון, ולא להימנע מכל פעילות שאינה תואמת אותו.
אני נבוך בנושא, ולא יודע כיצד להתחיל לפעול, הלכה למעשה, בתחום זה. האם הרב יוכל להנחות אותי, ואם אפשר, להבהיר עבורי את התמונה - מה הרקע/שורש למציאות זו?
תודה, וחתימה טובה לרב ולב"ב.
תשובה:
לקחת ג' דברים קטנים ביום ולפעול נגד רצונך, ולאט לאט להרגיל את הנפש לפעילות נגד הרצון החיצוני.
על דרך כלל זהו כבדות של עפר, ופעמים רצון של זרימה של מים.
קטגוריות
