642. כיצד להתמודד עם הצרות ששומעים [#5427]

שאלה:

שלו’ מו”ר הרב שליט”א.
כשמתפללים בבהכנ”ס באים כל מיני אנשים מכל כנפות הארץ (רובם מארץ ישראל), ושם לאחר התפילה אנו שומעים סיפור אחר סיפור של צרות משונות, כל מיני מחלות ר”ל, מצבים של חוסר פרנסה, חובות עצומים, אנשים חשוכי בנים שצריכים הרבה ממון כדי לאפשר להן להמשיך יגיעתם להוליד ילדים וכו’, אנשים שהיה להם שריפה בביתם, ור”ל יש מקרים מלאים עם אסונות, ר”ל. וכל סיפור וסיפור שאנו שומעים, ממש שוברים את ליבנו! כל סיפור הוא גרוע מהסיפור של אתמול או מהסיפור ששמענו בשבוע שעבר! אין עוד מה לדבר, א”א לפורטם כי רבים הם. זה פשוט כבד על הלב, וקשה מאד לסבול כל צרות אלו, ואפי’ לשמוע באופן שטחי בלי עומק הלב, קשה יותר מדי, קשה על המוח וקשה על הלב. וכן סיפורים אלו באים ע”י ה”מייל” לתוך ביתי, וכל אחד מהן יש בהן סיפור קשה, כל סיפור הוא קשה מהסיפור הקודם.
התגובה שלי משתנה. או שאני מגיב בצורה של אדישות (מתוך אי-היכולת לשמוע באמת מה שהם אומרים ולהרגיש מצביהם), או שאני שומע מתוך ליבי אל מה שהם אומרים, ואז ליבי נשבר בקרבי, ואז אני נעשה כמו “מים מקופאים”, כמו קרח, שמתוך רוב ההרגש והצער, אני נעשה משותק, עצוב, ואין אני יכול ללמוד כראוי אח”כ לזמן רב. קשה לי לרכז מחשבתי בסדר הלימוד, ממה ששמעתי, כיון שאני כ”כ רגיש לכל הצרות הנעשים בעולם, ואז החברותא שלי שואל, “מה איתך? האם מישהו לא בסדר? צריך להסיח דעת מזה וללמוד תורה! מלימוד התורה תבוא כל הישועות! צריך לשלוט על עצמך, זהו עצת היצר להיות כ”כ רגיש…” אני יודע בשכלי שדבריו נכונים, אבל ליבי לא מתיישבת בקרבי, והשכל שלי אינו עובד, כשההרגשים שלי שולטים עלי כ”כ.
אני יודע מה שהרב אמר בספר “דע את הרגשותיך” שע”י כח הדעת אז האדם יכול לאזן את הרגשים שלו ולהית יותר שכלי, ושאז ההרגשים נעשים יותר שכליים. אבל לא הבנתי כראוי איך בדיוק קונים את ה”דעת” הזו. איך אני יכול לקנות את כח ה”דעת” ולא להיות מפוזר מהרגשים שלי? אשמח מאד לקבל עזר מהרב לזה.
תודה מאד מאד להרב.

תשובה:

בחיצוניות על האדם להשתדל לשמוע או לקרוא לפי כוחתיו, כלומר לפי מדרגתו, ובזה להשתתף בצער זולתו וצער השכינה, מעבר לכך הוא מעבר למדרגתו. ויש להמנע מלקרוא או לשמוע. כשאין אפשרות אחרת ניתן להשתמש זמנית וחלקית ממש באדישות עד שיבנה את עולמו הפנימי, אולם אח”כ יעמול לתקן אדישות זו.
אולם לכתחילה ישמור נפשו מלשמוע או לקרוא. וכן נהג הח”ח.
באופן פנימי. ככל שהאדם נפתח לו העולם הפנימי, אזי זה אינו רק מחשבה או הרגשה, אלא “מקום”, וכמו במקום אם אדם נכנס חדר לפנים מחדר מפחית את השמיעה למה שקורה חוצה, כן מעין כך ככל שאדם נכנס פנימה הוא נמצא בעולם לבדו, ושם בחלקו מנותק מן הסובב. וצורת חייו ברצוא ושוב, מפנים לחוץ ומחוץ לפנים וחוזר חלילה. והמצאותו בחוץ לפני הצורך ולפי מדרגתו.
בנוסף לכך, על האדם לבנות מוחין בהירים ותקיפים, ועי”ז נעשה איזון בין הרגשה למחשבה, שכשם שהרגש מפותח מאוד כן המוחין, זה לעומת זה. ולאחר מכן האדם קונה כח “להכנס למוחין, וכח “לצאת מהמוחין”, ולהכנס להרגשה, אולם זה נעשה מתוך מודעות. ע”מ לקנות כן על האדם לקנות ולבנות מוחין כנ”ל, ובמקביל לכך לבנות “כח השקטה”, שהוא נעשה ע”י ריקון המחשבה. ועי”כ קונה את הכח להכנס למוחין, ולצאת מן המוחין.