644. שורש הרע והחסר – כיצד מהעדר השפעה יבראו בריות [#5429]

שאלה:

לכבוד הרב בעמח”ס בלבבי משכן אבנה.
בדעת תבונות סי’ קי”ג שואל שאם הרע הוא העדר טוב, איך מהעדר השפעה יבראו בריות. ולכ’ ביאור השאלה שכל מלאכי חבלה ומזיקים הם מציאות של רע. ואיך נוצרו אם הרע הוא רק העדר, אלא שא”כ אין שם תשובה לזה (ולפי התשובה נראה שהשאלה איך שייך בריות עם חסרון שהרי אם נעדרה ההשפעה בהם יבטלו לגמרי).
וגם אם נפרש השאלה אחרת, עכ”פ צ”ע תשובת שאלה זו מאיפה נוצר הרע.
ובדרך ה’ ח”א פ”ה אות ח’, מפורש שההעדר והסתר הוא רק מקום לרע, אבל הרע בריאה מחודשת לגמרי, עיי”ש (לא כמו הגבול וההעדר שהוא ענין שורש הדין ומבואר בפתח כ”ד ח”ב ד”ה יש להקשות). וכ”כ כאן בדע”ת סי’ צ”ו (עמ’ פ”ה), אבל כאן בסי’ קי”ד לא משמע כך, וגם בסי’ קי”ח (עמ’ צ”ח) כ’ מפורש וז”ל: ואמנם שלשלת החסרונות הוא שמוציא הרע כי בהשתלשל הענין הזה ונוסף חיסרון על חיסרון סוף סוף יוליד מה שהוא רע ממש, עכ”ל.
וצ”ע כנ”ל דמהעדר לא יבראו בריות ומציאות ואיך נהיה רע ממש (ובמאמר הויכוח סוף סי’ ס”ב ג”כ דיבר בזה).
אני מתקשה בקושיא זו זמן רב מאד, ואשמח מאד לקבל תשובה ברורה.
בתודה מראש.

תשובה:

השבלים שעל ידם נעשה רע בפועל הם כדלהלן:
א. כח שפע הנשפע ממנו ית”ש. ב. כח חדש של העדר. כאשר מצורפים יחד נעשה שפע חסר, ע”י העדר שמעדיר חלק מן השפע. העדר זה יוצר חסרון, ועי”כ נעשה מציאות של רע. כדוגמת כוס שחל בה כח העדר, ועי”כ נעשה בה נקב, ובזה מוגדר כלי שבור. והעדר הוא שורשי הרע, ותולדתו שבירת הכלים.
והבן שיש תפיסה של מאתים זוז, שכאשר חל העדר חסר חלקו ונשאר קצ”ט, אולם אינו שבר ולא רע, אולם יש תפיסה של כלי כנ”ל שחסרון יוצר שבר, רע. וכן הוא בצורת אדם, אדם שלם שחל בו חסרון יש אופן של חסרון פורתא כגון קטיעת אצבע שנעשה בעל מום, ויש חסרון אבר שהנשמה תלויה בו שאם בו חל החסרון נעשה טריפה, ואח”כ מת. רע בפועל מכח העדר.