653. מנגן כשר והגון – מהותו וגדרו [#5438]

שאלה:

לכבוד הרב שליט”א.
בליקוטי מוהר”ן (תורה ג’) מבואר שמי ששומע מנגן רשע קשה לו בעבודת הבורא, ומי ששומע ממנגן כשר והגון טוב לו.
א. אם כבוד הרב יוכל בבקשה להסביר מה הגדר של רשע ושל כשר והגון לעניין הנגינה?
ב. האם יש היום מנגנים כשרים והגונים שניתן לשמוע אותם, כעזר לעבודת הבורא?
ג. אם כן, האם כבוד הרב יוכל לפרט?
האם יש ניגונים מהעבר שכבוד הרב יוכל להמליץ לשמוע אותם?
ד. האם לשמוע מנגנים דרך מכשירים (דיסקים, נגנים, פלאפון וכדו’) זה גם מועיל, או שחייבים “פנים אל פנים”?
ה. האם “מנגן” זה רק לעניין ניגונים – מנגינות, שירים וכו’, או שיכול להיות “מנגן” בדיבור או במעשה, בלי קשר לשירה בכלי או בפה?

תשובה:

א. רשע, שע”י מעשיו נעשה ניגון חדש מצד הסט”א. מנגן צדיק בשלמות שמגלה את הניגון השייך לשורש נשמתו. ויורחב באות ה’, להלן. וכאשר ח”ו הוא מנגן רשע, נעשה עגל, עגל גימ’ נגן, ושם נעשו מחולות של קלקול, ומשם השורש של כל ניגוני רשע. והממוצע לכך ניגונו מקליפת נגה, נגן, מלשון נוגה. והמנגן הצדיק שורשו מג”ן סדרי תורה. נ-ג”ן. וכן יש שהמנגן מעולם המדמה, שם שמיני של יצה”ר.
ב. כן.
ג. כל ניגוני גדולי הצדיקים שבכל הדורות.
ד. מועיל אבל פחות.
ה. נגן – נ-ג”ן, כנודע שיש ג”ן סדרי תורה, ומכח שער הנ’ נעשה נ-ג”ן. חיבור של כל ג”ן סדרי תורה יחד. וזהו מנגן כשר, מלשון שיר, שרשרת המחברת. והגון מלשון שיש בו ג”ן, שיש בו כח לחבר כל הסדרים. ומי שזוכה לכך כל מעשיו בחינת ניגון. ותורתו בחינת שירה, כמ”ש וענתה בי השירה הזאת לעד.