660. קדיש על המת אחר י”ב חודש – על איזה עבירות אומרים [#5445]

שאלה:

אומרים קדיש על מי שמת שנים עשר חודש (בגלל שמשפט רשעים בגיהנם י”ב חדש), האם זה רק על העבירות שעשה אחרי יום הכיפורים, הלא מכיון שלא עבר על כריתות ומיתות ב”ד יום הכיפורים מכפר. ואם נאמר שהמחילה הוא ענין רק על המרידה בקב”ה, אבל לא על העדר האור של המצוות, איזה זיכוך שייך על זה?

תשובה:

למ”ד אינו מכפר אלא לשבים, אפשר שלא שב. ועוד, הלא אמרו בסוף יומא שישנם עבירות שיוה”כ תולה ויסורים ממרקים. ומנ”ל שלא חטא בהנ”ל בגלגול זה או אחר. ועוד מנ”ל שיוה”כ מכפר על נשמות בעולם העליון. ויתר על כן, “משפט רשעים בגיהנם י”ב חודש” קאי אחר שקיבלו כל הזיכוך מן החטא ממש. ואזי נשאר י”ב חודש, ע”מ שיהיו ראויים להיכנס לג”ע. והוא הממוצע בין מקום הכפרה העיקרי לג”ע, כמבואר בדברי רז”ל. אולם יתר על כן, כפרה הוא קינוח וניקיון. ונצרך ראשית מחילה, ואחר כך קינוח וניקיון. ואת זה הוא אינו עושה בשלמות. ולזה נצרך יסורים. שהרי “אין יסורים בלא חטא”. ומדוע גם בני אדם בעוה”ז מתייסרים אחר יוה”כ?
על העדר אור המצוות שייך התדבקות באור הסובב, שיחזור וימלא את האור בממלא, כמבואר רבות בתורת חב”ד.