שאלה:
האם האדם יכול לעבוד להשיב מהמוח אל הלב דבר שהוא לא משיג כל כך, דבר שהוא בגדר אור מקיף אצלו?
תשובה:
שאלה זו ברורה ויסודית מאוד, ונגדיר תשובה מאוד מאוד ברורה.
כל דבר שהאדם רוצה לעבוד איתו ב"וידעת היום והשבות אל לבבך", עליו לקחת רק את הדברים שהם פשוטים אצלו. נדגיש את הלשון: רק דברים שהם פשוטים אצלו. כל דבר שהוא לא פשוט אצלו, הוא עדיין לא במדרגה להשיב אותו אל הלב.
לכל אחד מאתנו יש את החלקים הפשוטים, ויש את החלקים המורכבים יותר, ויש את החלקים שאנו לא מבינים. כאשר האדם רוצה ללכת בנפלאות וגדולות, הוא מנסה להעתיק מהמוח אל הלב דברים מופלגים שהוא עצמו משיג אותם חלקית, או כמעט לא משיג אותם. ביחס לנידון זה, רוב הטעויות של בני אדם נובעים מזה שהם מנסים להעתיק מהמוח אל הלב דברים שהמוח עדיין לא פשוט בהם.
לפיכך, הצורה הנכונה והאמיתית למעשה היא כך: לכל אחד ואחד מאתנו יש חלקים שבהם יש לו השגה פשוטה, בפשיטות הגמורה ביותר שיכולה להיות לפי ערכו, במה שיש לו פשיטות של השגה, את אותו דבר הוא צריך לנסות להשיב אל הלב. דבר שהוא איננו פשוט אצלו, הוא לא יכול להשיב לליבו, כי כאשר זה לא פשוט אצלו, בערכו זה עדיין מעורב טוב ורע, ומכח הרע הדבר הזה עדיין לא פשוט אצלו, כי לולי הרע הכל נעשה פשוט (או שזה דבר שמעל שורש נשמתו ולכך אינו משיגו). ואם זה מעורב טוב ורע והוא ישיב אותו לליבו, נמצא שהוא משיב לליבו גם את חלק הרע, ולכן הוא יפגוש את הרע המעורב שבכאן לאחר מכן [בתפיסת לבו].
המשך שאלה:
כפי שהרב האריך לבאר בספר שער הנו"ן, בעת זו, מאיר שער הנ' לכולם, ומדרגת שער הנ' בדרגתו העליונה זוהי מדרגת 'אין עוד מלבדו כפשוטו', והרב אמר בתשובה שכעת על כולם לשלב בעבודתם את העבודה על שער הנ' דקדושה, כנגד שער הנ' דטומאה. אך לפי מה שנתבאר כעת, לכאורה מדרגת 'אין עוד מלבדו כפשוטו' זהו המקיף הרחוק ביותר מן האדם [כי זו המדרגה הגבוהה ביותר], ואם כן, לכאורה מדרגה זו הכי קשה להשיגה, כי זה לא פשוט אצל רוב בני האדם, וכיצד אצל כל אחד ואחד שייך לשלבה?
תשובה:
[הכי קשה להשיגה כי אמנם מחד האור פשוט, אבל מאידך] הכלים [של רוב בני האדם] לא פשוטים. לפיכך, כמו שהוזכר, על האדם לילך לדברים שפשוטים אצלו, ושוב נדגיש: לפשוט שפשוט אצלו. ומידי פעם להתבונן מעט מזעיר אף בדברים גבוהים ממדרגתו, וזה מקיף רחוק. אולם עיקר עבודה על מה שפשוט, והוא כבר מדרגת "פנימי", ולהרחיבו מעט, שזהו המקיף הקרוב ביותר, וזהו עבודת הפשוט, והרחבת הפשוט. ומעט מזעיר יש להשתמש אף במקיף הרחוק, ולרוב בני האדם אין עוד מלבדו זהו מקיף רחוק.
השאלות הללו יכולות לחזור אצל כל אדם, בכל מדרגה שלא תהיה, והעצה לצאת מכל השאלות הללו היא, לעולם לחזור לפשיטות המושגת, כל אחד לפי ערכו. יש אדם שלא מצליח לקלוט את ה'אין עוד מלבדו כפשוטו', ובשבילו זה לא פשוט, עבורו זהו הדבר המורכב ביותר שיכול להיות[1].
צריך להבין, על זה בנוי כל יסוד העבודה, אם לא פועלים בצורה זו, בונים 'מגדל הפורח באויר'. הכל צריך להיות בנוי על מה שפשוט. אנו מנסים לחזור על יסוד הזה כל פעם מזוויות אחרות, כי אנו שומעים כל כך הרבה שאלות, וכל כך הרבה בלבולים. אם היה דבר אחד ברור לבני אדם: עובדים במוח על מה שפשוט, ומרחיבים כל פעם מעט את הפשוט, וללב משיבים רק את הפשוט במוח, תשעים אחוז מהשאלות - היו נופלות. אלא מה, כל הזמן מנסים לקפוץ שתי מדרגות, או ללכת מראש ל'לא פשוט', ואזי מתחילים כל הקשיים.
אם האדם היה מרחיב מעט את הפשוט, הסיכוי ליפול משם הוא מאוד מאוד נמוך. כמובן שעל הכל צריך תפילה וסייעתא דשמיא, אבל מעיקרא הסיכון שהוא יפול משם הוא מאוד נמוך.
זה כל סוד העבודה, אלא שקשה לאדם להסכים לקבל את הפשוט שיש לו, הוא מיד רוצה יותר מזה, במילים אחרות: 'זו גאווה'. אך כאשר האדם יסכים לקבל את הפשוט שיש לו, ומשם להתקדם, זו הדרך לכו בה למעשה - כל אחד בפשוט שלו!
[נערך משו"ת שנשאל בסוף שיעור צורת אדם, 013, צוואר]
[1] כיוון שהדבר הפשוט משתנה אצל כל אחד לפי מדרגתו, על כל אדם לבדוק איזה חלק הוא משייך "רק" לפעולת השי"ת, ובערכו זהו [החלק הפשוט ב]אין עוד מלבדו ב"פעולה". אולם אין עוד מלבדו בהויה רחוק מאוד מרוב בני האדם.
קטגוריות
