שאלה:
תודה רבה! הדברים נפלאים מאוד.
בדבר סדר האלפים ידוע שיטת הגה"ק בעל הלשם זי"ע למסקנתו - שאלף השביעי בינה [כמבואר בסד"צ], ואלף שמיני כבר בחכמה [כמפורש בתחילת הברית מנוחה], אלף התשיעי בהי"ג ת"ד [כמבואר שהיא עלייה בפנ"ע בעליית מנחת שבת, והוא סוד המקיפין כמ"ש בספר הכללים כלל י"ז ענ"ד אות י' באב"מ הארוך], ואלף העשירי בהכתר כנודע.
ובשיטת הרמח"ל העיקר כמו שכתבתם גם אתם בכללות - ועכ"פ אין הכוונה שבאלף השביעי יעלו העולמות כבר בעקודים ואח"כ בחוטם ואח"כ באוזן - אלא כמ"ש שם בעליית משה - שהיה כפי הנהגת העקודים מצד שליטת הנשמה בהגוף ולא שעלה לשם גם לא בעליית הערך כמובן.
ושוב תודה רבה על ריבוי החסד הגדול שעשיתם עימי ולוואי שתבורכו למעלה למעלה.
תשובה:
השתא יש חילוק בין פנימי למקיף, אולם לעת"ל יתאחדו. ומה שהשתא הדיקנא חלוק מאח"פ זהו מצד שהם שורש לאבי"ע שבו יש חילוק בין מקיף לפנימי. אולם לעת"ל שיתגלה עצמות אורות אח"פ ודיקנא לא כשורש לאבי"ע אין בהם חילוק. ולכך אין ראיה ממנחת שבת.
וכן מהות העליה. השתא אין עליה גמורה ומבשרי אחזה כמ"ש בכוונות. אולם לעת"ל, כשם שהיה ירידה גמורה מאח"פ לאבי"ע, כן יהא עליה גמורה.
ועומק הנ"ל האם מקישים תחתון לעליון כפשוטו, או שכל אחד כפי ערכו, כמ"ש הלשם פעמים רבות.
ותולדות הנ"ל, השתא אח"פ ודיקנא חלוקים, פנימי ומקיף חלוק. לעת"ל יתאחדו, ולכך אינו אלף בפני עצמו.
השתא העליה אינה גמורה, לעת"ל עליה גמורה של אבי"ע בשערות ואח"פ.
קטגוריות
