שאלה:
שלום וברכה לכבוד מו"ר הרב שליט"א.
ברצוני לקבל דעת תורה בעניין דירה אשר רכשתי בירושלים בס"ד.
הדירה נמצאת בקומה שלישית מעל בית מדרש. אולם אין כלל חלק מהדירה אשר היא מעל ההיכל.
האם ראוי ונכון לגור בדירה או עדיף להשכיר ולשכור במקום אחר?
תודה רבה מראש.
ברצוני לקבל דעת תורה בעניין דירה אשר רכשתי בירושלים בס"ד.
הדירה נמצאת בקומה שלישית מעל בית מדרש. אולם אין כלל חלק מהדירה אשר היא מעל ההיכל.
האם ראוי ונכון לגור בדירה או עדיף להשכיר ולשכור במקום אחר?
תודה רבה מראש.
תשובה:
כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן ע"ד דשרי לדור מעל בית הכנסת, אבל מעל היכל ארון הקודש אינו יכול לישן ולא להניח כלי מלאכתו. [ועיין שו"ת חיים שאל לחיד"א שהב"י לא ראה תשובה זו. ולכך כתב דבריו שמובאים השתא להלן. ואילו ראה לא כתב כן]. ועיין שו"ת מהר"מ מרוטנבורג, סימן תע"ג.
אולם עיין שו"ע או"ח קנא, סי"ב, יש להזהר מלהשתמש בעליה שע"ג תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב, ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. הגה: וכ"ז דוקא בבהכנ"ס קבוע שנבנה מתחילה, אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבהכנ"ס מותר לשכב עליו. ולפ"ז הכא יש לברר לשם מה נבנה תחלה, וכן יש לברר אם עשו תנאי על קדושתו. ונראה מעצם כך שבנו בית דירה ע"ג זהו גופא כתנאי גמור דמי. ונראה שהוה תנאי שיהא מותר לדור לכתחלה למעלה. ודו"ק.
אולם יתר על כן כתב בט"ז שם סק"ב שאם נבנה תחלה בית דירה ע"ג ביהכנ"ס שרי שהרי לא הוקדש כלל למעלה (אולם בזיון גדול אסור), ולפ"ז הכא לכאורה מתחלה בנו כל הבנין יחדיו ע"מ לדור למעלה ויש להקל. אולם כתבו שם הט"ז והמג"א ששומר נפשו ירחק מכך. ובמקום שזהו ביהכנ"ס לזמן בלבד יש להקל בזאת כמ"ש במשנ"ב שם קנ"א ס"ק מא.
ואם פתחו ביהכנ"ס ללא רשות, יש להקל מדין אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ולכתחילה ראוי להגדיר מקום זה כבית ועד לחכמים כמ"ש בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ב. ובזה יצאו כל הדעות. וכן אם הגדירהו כ"בית מדרש" כפי השאלה, שהדרך לאכול ולישון שם היום, ורק מתפללים שם בדרך ארעי, יש להקל יותר. ועיין פניני רבינו הקה"י חלק א' עמ' צ"ט. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר ח"ו שס"ל דהאיסור הוא בקומה שמעל ביהכנ"ס ולא בקומות שע"ג קומה זו, ולפ"ז בנידון דידן זהו סניף להקל. ועיין עוד שו"ת דברי שלום או"ח ח"ב, ס"ב. אשל אברהם בוטשאטש, שו"ת ארץ צבי סימן לא, דברי יהושע ח"ב סימן כ'.
אולם עיין שו"ע או"ח קנא, סי"ב, יש להזהר מלהשתמש בעליה שע"ג תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב, ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. הגה: וכ"ז דוקא בבהכנ"ס קבוע שנבנה מתחילה, אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבהכנ"ס מותר לשכב עליו. ולפ"ז הכא יש לברר לשם מה נבנה תחלה, וכן יש לברר אם עשו תנאי על קדושתו. ונראה מעצם כך שבנו בית דירה ע"ג זהו גופא כתנאי גמור דמי. ונראה שהוה תנאי שיהא מותר לדור לכתחלה למעלה. ודו"ק.
אולם יתר על כן כתב בט"ז שם סק"ב שאם נבנה תחלה בית דירה ע"ג ביהכנ"ס שרי שהרי לא הוקדש כלל למעלה (אולם בזיון גדול אסור), ולפ"ז הכא לכאורה מתחלה בנו כל הבנין יחדיו ע"מ לדור למעלה ויש להקל. אולם כתבו שם הט"ז והמג"א ששומר נפשו ירחק מכך. ובמקום שזהו ביהכנ"ס לזמן בלבד יש להקל בזאת כמ"ש במשנ"ב שם קנ"א ס"ק מא.
ואם פתחו ביהכנ"ס ללא רשות, יש להקל מדין אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ולכתחילה ראוי להגדיר מקום זה כבית ועד לחכמים כמ"ש בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ב. ובזה יצאו כל הדעות. וכן אם הגדירהו כ"בית מדרש" כפי השאלה, שהדרך לאכול ולישון שם היום, ורק מתפללים שם בדרך ארעי, יש להקל יותר. ועיין פניני רבינו הקה"י חלק א' עמ' צ"ט. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר ח"ו שס"ל דהאיסור הוא בקומה שמעל ביהכנ"ס ולא בקומות שע"ג קומה זו, ולפ"ז בנידון דידן זהו סניף להקל. ועיין עוד שו"ת דברי שלום או"ח ח"ב, ס"ב. אשל אברהם בוטשאטש, שו"ת ארץ צבי סימן לא, דברי יהושע ח"ב סימן כ'.
קטגוריות
