504. אמירת הכוונות קודם המצוה [#5289]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

שלום כבוד הרב. כדי לזכות לכמה שיותר מצוות, האם אני יכול בקניית עוף או בשר, לומר כך: א. אני קונה בדוקא עוף כשר ומכוון בזה לקיים מצוות "לבדוק סימני העוף הטמא והטהור לאכילה". ב. הריני מקיים גם מצוות שלא לאכול שרץ העוף גם אם היה באפשרותי עכשיו לבחור, ובדוקא אני קונה עוף כשר. ג. הריני אוכל עוף/בשר, זה על דעת זה שבעוף הזה אין אבר מן החי ובזה בא לקיים מצות לאו מן התורה "שלא לאכול אבר מן החי". ד. והריני אוכל בשר/עוף זה מכיוון שעבר שחיטה כשרה, ואם לא הייתי אוכל אותו. ובזה אני בא לקיים מצות "לשחוט בהמה חיה ועוף כדי לאוכלו".
וכנ"ל לגבי דגים. ולבסוף להגיד את התפילה הזו, או שהרב מציע נוסח אחר: והריני מקיים כל מצות אלו על מנת לעשות : א. נחת רוח לבוראי. ב. לתיקון עולם במלכות שדי. ג. לקירוב הגאולה וחזרה בתשובה של כלל עם ישראל. ד. למשוך קדושה על כל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ובזכות כך אני רוצה להיות יותר דבוק בך. ה. ושכל המצוות הללו יצטרפו בסולם עלייה אחת עם המצוות של יום קודם.

תשובה:

עבודה זו עיקרה בעשיה עם כוונה וזהו שלב אפשרי בשלבי העליה, שהזכירוהו רבותינו.
יש מי ששורשו בעשיה. יש מי ששורשו במידות. יש מי ששורשו במחשבה. יש מי ששורשו ברצון.
ולפי זה צריך לנתב את עיקר המהלך של עבודתו.