שאלה:
כבוד הרב שלום וברכה!
אחדשכתה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
תודה רבה על כל התשובות שהרב משיב לנו בס"ד.
כעת נפשי בשאלתי! מצאנו בחמש מוצאות הפה שהם אחה"ע, בומ"ף, דטלנ"ת, גיכ"ק, זסרש"ץ, דבר מעניין, והוא שכל המוצאות הולכות כסדר האותיות חוץ ממוצא אחה"ע שהאות ח' קודמת לאות ה', האם יש לזה טעם?
תודה רבה על הכל.
אחדשכתה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
תודה רבה על כל התשובות שהרב משיב לנו בס"ד.
כעת נפשי בשאלתי! מצאנו בחמש מוצאות הפה שהם אחה"ע, בומ"ף, דטלנ"ת, גיכ"ק, זסרש"ץ, דבר מעניין, והוא שכל המוצאות הולכות כסדר האותיות חוץ ממוצא אחה"ע שהאות ח' קודמת לאות ה', האם יש לזה טעם?
תודה רבה על הכל.
תשובה:
ראשית עיין בספר שו"ת שואל ומשיב חלק ה', אורח חיים סימן קי"ב, ששאל שאלה זו.
עיין זוה"ק (משפטים קכג ע"א) אחה''ע, א', (נ''ד) נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין. ח', נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח וְלָא אִתִדְּבַק דִּכְתִּיב, (איוב כח) לא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ. ה', נְהִירוּ דְּאִימָּא, דְּנָהִיר וְנָגִיד וְנָפִיק, וּמַשְׁקֵי לְכֹלָּא, וְיָנְקָא לִבְנִין, עַד דְּמָטֵי הַהוּא רְבוּת וכו' ע', נְהִירוּ דְּע' אַנְפִּין, דְּאִתְזָנוּ מֵהַאי רוּחָא, דְּנָפִיק מִן פּוּמָא, כְּדֵין ע' שְׁמָהָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וכו'. ולכך הסדר א- כתר. ח – חכמה. ה – בינה. ושורש בינה בעתיק, לכך הסדר בשורשו א-ה-ח.
ועיין עוד אדרא זוטא (האזינו רצה ע"ב) אחה"ע, בגרון א' דטריד מלכין, ומהעדא מלכין ומהקם מלכין. ח, דטריד ונחית וסליק ועטיר כביש באשא גליד ברוחא. ה, ינוקא דאימא סטיר לנוק' אתפשט לנוק' רבא בתיאובא דקרתא קדשיא דמתקטרי אתרין דא בדא וכו'. ע, טיהרא דטופסא גליפא בשיפסא, רהיטין דענפין מתאחדן לסטרוי לרוחין גלופין וכו'. והבן שה' שורש לה' תחתונה לכך מתאחדין. שה' שורש לז"ת, שהם ע', שבע, שבעים.
ועיין מהר"ל (גור אריה לך לך טו, ה ד"ה צא) מפני שהבטה הוא מלשון חבטה בחילוף אותיות אחה"ע. והבן שלכך קודם ח' לה', שורש חבטה.
ועיין ר' יוסף בכור שור (וישב לז, כח, ד"ה ויעברו) ופעמים מבליע הע', כי דרך להבליע אותיות אחה"ע. ושורש ההבלעה נעוץ שח' גבר על ה' והבליעו.
ועיין ירושלמי שבת פ"ז ה"ב, לא מתמנעין חכמים לדרוש ה', לח'. אלה אלח, מנין ל"ט מלאכות.
ועיין רבינו בחיי (מקץ מא, ח ד"ה ותפעם) ואחרן כאילו אמר אהרן. והרי ח' קודמת לה', אחרון קודם לראשון, כי בינה נו' עליונה שורש לאחורים. ולכך א' ואח"כ ח', שורש למלת אחור, אח-ור. והבן שהוא שורש לאחד, ושורש לאחר. וכן עיין הון עשיר (כלים ג, ה) בחידוק, בהידוק. דה"א וחית שניהם מאותיות אחה"ע המתחלפות. הידוק חיבור.
ועיין כלי יקר (וישלח לב, כה, ד"ה ויותר) ומלת ויאבק היא כמו ויחבק, כי מלות אחה"ע מתחלפות. והבן שלכך ח' סמוך לא', בסוד אח-ד. שמחבקות זו את זו. ולעומת זאת ה' מצטרפת לע'. וכן חמץ ומצה מתחלף ה', וח', כנודע. והיא גופא ח' של חמץ גובר השתא ולכך קודם ח' לה'.
ועיין מצודות ציון (יחזקאל כז, כד, ד"ה וארזים) וארוזים כמו חרוזים. כי אחה"ע מתחלפים. וביאורו כנ"ל, א"ח – אחד, ארוז חרוז, חיבור. והוא גופא בחינת מצה, אחדות, לחם פשוט כמ"ש המהר"ל לעומת חמץ, גאה, נבדל. ועיין עץ חיים שער י"ג פי"ב. ועיין פנים יפות (מפשטים כג טו, ד"ה את) וידוע כי אותיות אחה"ע הם בגרון. וח' הוא בעומק הגרון (ולכך קודמת כי עצם הבינה גרון, שמינית, ח', והבן מאוד) ואות ה"א בקלות, ע"כ נאסר החמץ שהוא בח', והותר המצה שהוא בה"א.
ועיין רמב"ן (וישלח לד) שכתב שמבטא חי"ת כבד ולכך פעמים מתחלף באלף. ופעמים הושמט.
(ועיין מהרש"א (עירובין קא ע"א ד"ה טובם כחדק) ה"א מתחלף בה' בצורת הכתב, כמ"ש בפרק הבונה. לא יכתוב ההי"ן חיתי"ן. ועיין מהרש"א שבת (קנה ע"א ד"ה נעשו לו תוהים) חתחתים נתחלף לתוהים. וכן תענית י ע"א ד"ה נבראת תחלה, ומגילה י"ב ע"א ד"ה הבט, ומגילה כד ע"ב ד"ה שקורין, וע"ז יט ע"א ד"ה מ"ד הון. ומנחות נג ע"ב ד"ה שם. ועיין רש"ש מעילה יב ע"א ד"ה כצהרים. ורש"ש חולין צב ע"א ד"ה להזות. ולחם משנה גירושין פ"ב הי"ג ד"ה ולא).
ועיין מרומי שדה (על ירושלמי שבת פ"א ה"א ד"ה שם) והובא וכו', והוא שני תיבות, והוא – עבה. וכן דרך הירושלמי לכלול שני תבות בחסרון אותיות אחה"ע. והבן שכח כללות מכח התגברות ח' על ה' כי יש ה' מוצאות הפה הנחלקים לכ"ב אותיות, וכאשר ח' גובר על ה' נעשה חיבור וצרוף, ושורשם כח א' שנצרף ומחבר, אלף-אחד-אח-כנ"ל. ואח"כ נעשה מאח-אחד-ה' מוצאות, והנחלקים לע', שבעים לשון.
ולכך זהו סדר אחה"ע, דייקא. דכתב בספר השם, שאותיות אחה"ע נמצאים בדקדוק בבית הבליעה, ולכך אותיותיו נבעלות. ותכליתם נבלעות בא', לחזור לשורשם. ועיין עבודת מלך (ע"ז פ"ה הי"א) שאותיות הגרון אינו נקרא עקימת שפתיון, לדינא, ועיין אמרי בינה, הלכות עדות, סימן ל"ב.
ועוד. איתא בשבת (לב ע"ב) בעוון חלה אין ברכה במכונס וכו', אלא תיקרי בהלה אלא בחלה. והרי שחלה גורם לבהלה. ח' גורם לה'. חלה, חולי, חלל גורם לבהלה.
ועוד איתא בספר כל הלכות (סימן ב ד"ה והכי) ויתן ריוח בין הדבקים וכו', וכן בין וחרה לאף, לפי שאותיות אחה"ע מתדבקות ונראה כאומר וחרף. והבן שלכן הפרידו ה' מן א' ועי"כ לא מצטרף חרה לאף.
ועוד כתב רש"י (משלי פ"ג פ"ט ד"ה מהונך) דרשת חז"ל כבד את ה' מהונך, מכל מה שחננך הונך חונך. ועיין ספר חרדים (מצות עשה מדברי סופרים וקבלה פ"ד ד"ה כבר) שמתחלף באותיות אחה"ע. והבן, שחונך, חונן-הון. והרי שח' מביא לה'.
ובפרק חלק (קח ע"א) דרשו ולא נה בהם, ולא נח בהם. וניתקן שנהפך לנח, לשון מנוחה. ובסוד מקדים רפואה למכה, הקדים נח לנה, הקדים ח' לה'.
ועוד טעם יסודי שאות ה' נקראת אות קלילה, כמ"ש בהקדמות, ובאות קלילא דלית בה מששותא זמון כל כבידתה בהך יומא שיתא. ולכך באה אחר אות ח'.
ועוד יסד לנו יסוד הזוה"ק (שמות קלד ע"א) אתוון בדוכרא לא מתחלפי, אתוון דנוק' מתחלפי. וסוד החלפה זו עלית היש לאין. ועיין רמב"ם מסכת עדיות שכתב שקבל מאביו ז"ל שמפני שהיו שמעיה ואבטליון גרי צדק לא היו יכולים להוציא מפיהם מילת הין והיו אומרים אין. והבן שאם ה' חוזרת לא' זהו חזרת כל הבריאה שנברא בה' לאין. ולכך נבדלת א' מן ה' על ידי אות ח'.
(וכן אותיות זסשר"ץ יש לעיין בהם שינוי סדרם. עיין זוה"ק הקדמת תיקונים יג ע"ב סדרם זסשר"ץ. וכן לך לך פ ע"א. וכן תיקון ע' קלב ע"ב. וכן פרשת פנחס רכו ע"ב. ואכמ"ל).
והבן שיש חיבור בין א-ח. ולכך נסמכו. וכן יש חיבור בין ה-ע. ולכך נסמכו. וכן יש דין קדימה לחי"ת על ה"א כנ"ל. וכן יש צורך להפריד את אות א' מאות ה'.
עיין זוה"ק (משפטים קכג ע"א) אחה''ע, א', (נ''ד) נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין. ח', נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח וְלָא אִתִדְּבַק דִּכְתִּיב, (איוב כח) לא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ. ה', נְהִירוּ דְּאִימָּא, דְּנָהִיר וְנָגִיד וְנָפִיק, וּמַשְׁקֵי לְכֹלָּא, וְיָנְקָא לִבְנִין, עַד דְּמָטֵי הַהוּא רְבוּת וכו' ע', נְהִירוּ דְּע' אַנְפִּין, דְּאִתְזָנוּ מֵהַאי רוּחָא, דְּנָפִיק מִן פּוּמָא, כְּדֵין ע' שְׁמָהָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וכו'. ולכך הסדר א- כתר. ח – חכמה. ה – בינה. ושורש בינה בעתיק, לכך הסדר בשורשו א-ה-ח.
ועיין עוד אדרא זוטא (האזינו רצה ע"ב) אחה"ע, בגרון א' דטריד מלכין, ומהעדא מלכין ומהקם מלכין. ח, דטריד ונחית וסליק ועטיר כביש באשא גליד ברוחא. ה, ינוקא דאימא סטיר לנוק' אתפשט לנוק' רבא בתיאובא דקרתא קדשיא דמתקטרי אתרין דא בדא וכו'. ע, טיהרא דטופסא גליפא בשיפסא, רהיטין דענפין מתאחדן לסטרוי לרוחין גלופין וכו'. והבן שה' שורש לה' תחתונה לכך מתאחדין. שה' שורש לז"ת, שהם ע', שבע, שבעים.
ועיין מהר"ל (גור אריה לך לך טו, ה ד"ה צא) מפני שהבטה הוא מלשון חבטה בחילוף אותיות אחה"ע. והבן שלכך קודם ח' לה', שורש חבטה.
ועיין ר' יוסף בכור שור (וישב לז, כח, ד"ה ויעברו) ופעמים מבליע הע', כי דרך להבליע אותיות אחה"ע. ושורש ההבלעה נעוץ שח' גבר על ה' והבליעו.
ועיין ירושלמי שבת פ"ז ה"ב, לא מתמנעין חכמים לדרוש ה', לח'. אלה אלח, מנין ל"ט מלאכות.
ועיין רבינו בחיי (מקץ מא, ח ד"ה ותפעם) ואחרן כאילו אמר אהרן. והרי ח' קודמת לה', אחרון קודם לראשון, כי בינה נו' עליונה שורש לאחורים. ולכך א' ואח"כ ח', שורש למלת אחור, אח-ור. והבן שהוא שורש לאחד, ושורש לאחר. וכן עיין הון עשיר (כלים ג, ה) בחידוק, בהידוק. דה"א וחית שניהם מאותיות אחה"ע המתחלפות. הידוק חיבור.
ועיין כלי יקר (וישלח לב, כה, ד"ה ויותר) ומלת ויאבק היא כמו ויחבק, כי מלות אחה"ע מתחלפות. והבן שלכך ח' סמוך לא', בסוד אח-ד. שמחבקות זו את זו. ולעומת זאת ה' מצטרפת לע'. וכן חמץ ומצה מתחלף ה', וח', כנודע. והיא גופא ח' של חמץ גובר השתא ולכך קודם ח' לה'.
ועיין מצודות ציון (יחזקאל כז, כד, ד"ה וארזים) וארוזים כמו חרוזים. כי אחה"ע מתחלפים. וביאורו כנ"ל, א"ח – אחד, ארוז חרוז, חיבור. והוא גופא בחינת מצה, אחדות, לחם פשוט כמ"ש המהר"ל לעומת חמץ, גאה, נבדל. ועיין עץ חיים שער י"ג פי"ב. ועיין פנים יפות (מפשטים כג טו, ד"ה את) וידוע כי אותיות אחה"ע הם בגרון. וח' הוא בעומק הגרון (ולכך קודמת כי עצם הבינה גרון, שמינית, ח', והבן מאוד) ואות ה"א בקלות, ע"כ נאסר החמץ שהוא בח', והותר המצה שהוא בה"א.
ועיין רמב"ן (וישלח לד) שכתב שמבטא חי"ת כבד ולכך פעמים מתחלף באלף. ופעמים הושמט.
(ועיין מהרש"א (עירובין קא ע"א ד"ה טובם כחדק) ה"א מתחלף בה' בצורת הכתב, כמ"ש בפרק הבונה. לא יכתוב ההי"ן חיתי"ן. ועיין מהרש"א שבת (קנה ע"א ד"ה נעשו לו תוהים) חתחתים נתחלף לתוהים. וכן תענית י ע"א ד"ה נבראת תחלה, ומגילה י"ב ע"א ד"ה הבט, ומגילה כד ע"ב ד"ה שקורין, וע"ז יט ע"א ד"ה מ"ד הון. ומנחות נג ע"ב ד"ה שם. ועיין רש"ש מעילה יב ע"א ד"ה כצהרים. ורש"ש חולין צב ע"א ד"ה להזות. ולחם משנה גירושין פ"ב הי"ג ד"ה ולא).
ועיין מרומי שדה (על ירושלמי שבת פ"א ה"א ד"ה שם) והובא וכו', והוא שני תיבות, והוא – עבה. וכן דרך הירושלמי לכלול שני תבות בחסרון אותיות אחה"ע. והבן שכח כללות מכח התגברות ח' על ה' כי יש ה' מוצאות הפה הנחלקים לכ"ב אותיות, וכאשר ח' גובר על ה' נעשה חיבור וצרוף, ושורשם כח א' שנצרף ומחבר, אלף-אחד-אח-כנ"ל. ואח"כ נעשה מאח-אחד-ה' מוצאות, והנחלקים לע', שבעים לשון.
ולכך זהו סדר אחה"ע, דייקא. דכתב בספר השם, שאותיות אחה"ע נמצאים בדקדוק בבית הבליעה, ולכך אותיותיו נבעלות. ותכליתם נבלעות בא', לחזור לשורשם. ועיין עבודת מלך (ע"ז פ"ה הי"א) שאותיות הגרון אינו נקרא עקימת שפתיון, לדינא, ועיין אמרי בינה, הלכות עדות, סימן ל"ב.
ועוד. איתא בשבת (לב ע"ב) בעוון חלה אין ברכה במכונס וכו', אלא תיקרי בהלה אלא בחלה. והרי שחלה גורם לבהלה. ח' גורם לה'. חלה, חולי, חלל גורם לבהלה.
ועוד איתא בספר כל הלכות (סימן ב ד"ה והכי) ויתן ריוח בין הדבקים וכו', וכן בין וחרה לאף, לפי שאותיות אחה"ע מתדבקות ונראה כאומר וחרף. והבן שלכן הפרידו ה' מן א' ועי"כ לא מצטרף חרה לאף.
ועוד כתב רש"י (משלי פ"ג פ"ט ד"ה מהונך) דרשת חז"ל כבד את ה' מהונך, מכל מה שחננך הונך חונך. ועיין ספר חרדים (מצות עשה מדברי סופרים וקבלה פ"ד ד"ה כבר) שמתחלף באותיות אחה"ע. והבן, שחונך, חונן-הון. והרי שח' מביא לה'.
ובפרק חלק (קח ע"א) דרשו ולא נה בהם, ולא נח בהם. וניתקן שנהפך לנח, לשון מנוחה. ובסוד מקדים רפואה למכה, הקדים נח לנה, הקדים ח' לה'.
ועוד טעם יסודי שאות ה' נקראת אות קלילה, כמ"ש בהקדמות, ובאות קלילא דלית בה מששותא זמון כל כבידתה בהך יומא שיתא. ולכך באה אחר אות ח'.
ועוד יסד לנו יסוד הזוה"ק (שמות קלד ע"א) אתוון בדוכרא לא מתחלפי, אתוון דנוק' מתחלפי. וסוד החלפה זו עלית היש לאין. ועיין רמב"ם מסכת עדיות שכתב שקבל מאביו ז"ל שמפני שהיו שמעיה ואבטליון גרי צדק לא היו יכולים להוציא מפיהם מילת הין והיו אומרים אין. והבן שאם ה' חוזרת לא' זהו חזרת כל הבריאה שנברא בה' לאין. ולכך נבדלת א' מן ה' על ידי אות ח'.
(וכן אותיות זסשר"ץ יש לעיין בהם שינוי סדרם. עיין זוה"ק הקדמת תיקונים יג ע"ב סדרם זסשר"ץ. וכן לך לך פ ע"א. וכן תיקון ע' קלב ע"ב. וכן פרשת פנחס רכו ע"ב. ואכמ"ל).
והבן שיש חיבור בין א-ח. ולכך נסמכו. וכן יש חיבור בין ה-ע. ולכך נסמכו. וכן יש דין קדימה לחי"ת על ה"א כנ"ל. וכן יש צורך להפריד את אות א' מאות ה'.
קטגוריות
