120. השתטחות בקברי צדיקים, הזמן, והמקום [#4649]

י"ב כסלו התש"פ

שאלה:

מהו המבט האמיתי אודות המקובל בחוגים נרחבים שהדרך להוושע מכל צרה וחולי ל"ע הוא ע"י השתטחות על קברות הצדיקים, וכמו שמצינו בספה"ק ובספרי הפוסקים אודות התפילות בקברי הצדיקים, במה דברים אמורים, באיזה זמן ולאלו בנ"א, ואצל איזה מן הקדושים אשר בארץ ראוי לפעול?

תשובה:

תשובה:
זו אחת מן הדרכים, היו חלק מרבותינו שמאוד החזיקו בזה והיו חלק שכמעט לא השתמשו בזאת.
טעם הדבר מפני שזהו מקום שיש בו יותר גילוי אלקות. יש עבודה בבחינת נפש ויש עבודה בהלבשה של מקום, ונשמה שיותר קרובה להלבשה של מקום משתמשת בדברים אלו.
הזמן, מבואר באר"י ז"ל שהוא בער"ח, וט"ו בחודש.
המקום, עיקרו קבר רחל כמ"ש הגר"א, שהיא בחינת שכינה, מלכות המשתתפת בצערם של ישראל.
וכן רשב"י שאמר יכולני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין, וא"כ יש שם כח של מיתוק הדין ועי"ז ביטולו. באופן שונה ישנה ישועה ע"י כח האמונה ומצד כך המקום קבר חבקוק שאמרו: "בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה".
בנוסף אפשר לילך על קברו של הקדוש בבא סאלי, מפני שקרוב לדורנו ממש.
כמו כן יש אופן של התקשרות לשורש כנסת ישראל, האבות הק' בפרט, מערכת המכפלה, ז' רועים בכלל, אהרן יוסף ודוד. כמו כן שורש מגלי התורה, ר' עקיבא - תורה שבעל פה, רשב"י - תורת הסוד, והדומה לזה. כמו כן יש אופן של התקשרות לשורשו הפרטי, וכן רבו מובהק. וכן אצל מי שמאיר בו אור משיח. וכן ישועה פרטית אצל מי שנגלה בו פרט זה ביחוד, ובפרט צדיקים שהבטיחו מפורש למי שיבוא על קברם.