שאלה:
שלום לרב שליט"א.
אני חוזר בתשובה כי"ד שנים, בשמונה שנים האחרונות יושב סדר מלא בכוללים שונים (מחליף כל כמה שנים) וסובל מבעיית הרדמות קשה, כל ספר שאפתח אחרי כמה דקות מוצא את עצמי במלחמה קשה מאוד להשאר ער, ולכן לא מצליח ללמוד ולא מצליח להתקדם, ושוקל לעזוב את בית המקדש ולפרוש מהנסיון ללמוד תורה.
אבקש עצה מהרב, תודה.
אני חוזר בתשובה כי"ד שנים, בשמונה שנים האחרונות יושב סדר מלא בכוללים שונים (מחליף כל כמה שנים) וסובל מבעיית הרדמות קשה, כל ספר שאפתח אחרי כמה דקות מוצא את עצמי במלחמה קשה מאוד להשאר ער, ולכן לא מצליח ללמוד ולא מצליח להתקדם, ושוקל לעזוב את בית המקדש ולפרוש מהנסיון ללמוד תורה.
אבקש עצה מהרב, תודה.
תשובה:
תשובה: "בראשית", אמרו רבותינו ב-ראשית, אמונה וחכמה, אין ויש, השקטה ותנועה. מנוחה ופעולה. ולפיכך נצרך איזון בין דבר והיפוכו.
כפי הנראה, בעברך כח האין והשקטה והמנוחה שימש אצלך באופן בלתי מאוזן. ולכך ישנו קושי בראשית השניה – ההפוכה, חכמה. במקביל לכך יתכן ככח הפרעה נוסף, העדר בירור בחלקו הפרטי בתורה, ותולדה מכך אין חיבור אמיתי. וכן העדר בירור בצורת הלימוד השייכת לחלקו.
למעשה יש להתרגל להפעיל את המחשבה חוץ לשעות הסדרים במחשבה עיונית, "ובלכתך בדרך", והתרגל לחשוב, יותר ויותר, ולאט לאט להוציא את השכל משכל בכח, לשכל בפועל. ובמקביל לכך לברר לאט לאט את חלקו בתורה ואת צורת לימודו המתאים.
ככל שהמחשבה תהיה עירנית יותר כן יקל עליך ללמוד בסדרים בס"ד. וזהו החלק הפנימי.
החלק החיצוני:
לעת עתה ראוי ללמוד בעיקר מה שלבך חפץ מתוך עירנות מחשבתית בדברים המעוררים, כגון קושיא מעניינת, נידון מעשי או מחודד וכדו', יש לחפש היטב לפי כוחות שכלך והרגשותיך אילו דברים מעוררים את המחשבה ומגרים אותה. וכן אם אפשר ללמוד לפחות חלק מן הזמן בעמידה. וכן לנענע ידיו, וכן שאר חלקי הגוף בשעת לימודו, ומדי פעם לנוע ממקום למקום וחוזר חלילה.
מלבד זאת ראוי להוציא הדברים בפיו בשפה ברורה ונעימה בבחינת "ערוכה בפיו". וכן מדי פעם לעצור באמצע לימודו ולהתפלל מעומקא דלבא שיפתח ה' את לבך בתורתו. כמו כן אם נצרך אפשר לעשות הפסקה לצורך לימוד מוסר מעורר בספר נפש החיים שער ד'.
באופן חיצוני ממש, ניתן לעת הצורך לטעום דבר מה, כשתיה או למצוץ דבר בפיו.
כפי הנראה, בעברך כח האין והשקטה והמנוחה שימש אצלך באופן בלתי מאוזן. ולכך ישנו קושי בראשית השניה – ההפוכה, חכמה. במקביל לכך יתכן ככח הפרעה נוסף, העדר בירור בחלקו הפרטי בתורה, ותולדה מכך אין חיבור אמיתי. וכן העדר בירור בצורת הלימוד השייכת לחלקו.
למעשה יש להתרגל להפעיל את המחשבה חוץ לשעות הסדרים במחשבה עיונית, "ובלכתך בדרך", והתרגל לחשוב, יותר ויותר, ולאט לאט להוציא את השכל משכל בכח, לשכל בפועל. ובמקביל לכך לברר לאט לאט את חלקו בתורה ואת צורת לימודו המתאים.
ככל שהמחשבה תהיה עירנית יותר כן יקל עליך ללמוד בסדרים בס"ד. וזהו החלק הפנימי.
החלק החיצוני:
לעת עתה ראוי ללמוד בעיקר מה שלבך חפץ מתוך עירנות מחשבתית בדברים המעוררים, כגון קושיא מעניינת, נידון מעשי או מחודד וכדו', יש לחפש היטב לפי כוחות שכלך והרגשותיך אילו דברים מעוררים את המחשבה ומגרים אותה. וכן אם אפשר ללמוד לפחות חלק מן הזמן בעמידה. וכן לנענע ידיו, וכן שאר חלקי הגוף בשעת לימודו, ומדי פעם לנוע ממקום למקום וחוזר חלילה.
מלבד זאת ראוי להוציא הדברים בפיו בשפה ברורה ונעימה בבחינת "ערוכה בפיו". וכן מדי פעם לעצור באמצע לימודו ולהתפלל מעומקא דלבא שיפתח ה' את לבך בתורתו. כמו כן אם נצרך אפשר לעשות הפסקה לצורך לימוד מוסר מעורר בספר נפש החיים שער ד'.
באופן חיצוני ממש, ניתן לעת הצורך לטעום דבר מה, כשתיה או למצוץ דבר בפיו.
קטגוריות
