שאלה:
שלום לכבוד הרב, תודה רבה על כל התורה שזכינו ללמוד מספריך.
כעת אם אפשר לשאול את הרב שאלה. פעם אחת לאחר תפילת ערבית ניגש אליי אחד מבית הכנסת ושאל אם אפשר להעיר לי הערה קטנה, אמרתי לו כן בוודאי. הוא אמר לי שאתה מתפלל תפילת י"ח ומתנועע, אם אתה מתנועע רגיל קדימה ואחורה הכל בסדר, אבל לא להתנועע לצדדים (הכוונה בצורה סיבובית לפנות קצת לשמאל וקצת לימין). שאלתי אותו מדוע, הוא אמר שהוא שמע מאיזה רב פלוני שהתנועעות לצדדים מעידה על גאוה. האם הרב מכיר את הדברים? וכן האם זה שאפסיק להתנועע לצדדים יועיל בדבר כלשהו, הרי הגאוה היא פנימית? (רק אציין שבתפילה אני מתנועע קדימה ואחורה ולפעמים גם לצדדים).
כעת אם אפשר לשאול את הרב שאלה. פעם אחת לאחר תפילת ערבית ניגש אליי אחד מבית הכנסת ושאל אם אפשר להעיר לי הערה קטנה, אמרתי לו כן בוודאי. הוא אמר לי שאתה מתפלל תפילת י"ח ומתנועע, אם אתה מתנועע רגיל קדימה ואחורה הכל בסדר, אבל לא להתנועע לצדדים (הכוונה בצורה סיבובית לפנות קצת לשמאל וקצת לימין). שאלתי אותו מדוע, הוא אמר שהוא שמע מאיזה רב פלוני שהתנועעות לצדדים מעידה על גאוה. האם הרב מכיר את הדברים? וכן האם זה שאפסיק להתנועע לצדדים יועיל בדבר כלשהו, הרי הגאוה היא פנימית? (רק אציין שבתפילה אני מתנועע קדימה ואחורה ולפעמים גם לצדדים).
תשובה:
תשובה: סוד התנועה. נודע סוד עש"ן עולם שנה נפש. והתפלה בסוד הזמן, ונצרך לצרף נפש המתפלל והמקום, בבחינת "קובע מקום לתפילתו". וזהו נע, ר"ת, נפש עולם, ואזי תפלתו כולל את כל העש"ן.
עיין בספר נועם אלימלך (של"ח, ד"ה וכי תשא) "והנה יש צדיק אשר כבר תיקן את מעשיו והוא זך וצלול ונקרא בשם אזרח על שם שנתיישן בצדקו, והצדיק הזה אין צריך שום סיגוף, ואפילו שום תנועה בתפלה, שהוא מתפלל כבר תפלתו בנחת וכו'". והיינו שהתנועה נובעת מחסר. והצדיק דבק בא"ס שלמעלה מעש"ן. ועיין תפארת ישראל (יכין, סוכה, פ"ג מ"ט) לגבי נענוע לששה צדדים של לולב, שכתב, "וקול הנענועים הם כעין תפילה ברעדה וכו'". והרי ששם יש תנועה לששה צדדים. ותנועת האדם בתפלתו תיקון ו"ק, ששה צדדים.
ועיין מהר"ל תפארת ישראל פרק ס"ו: "ודבר זה מורה ענין גדול על שבעה תנועות הנקוד שהם כנגד תנועת שבעה צדדים, כי לעולם כל תנועה היא לצד אחד, או למעלה, או למטה, או לימין, או לשמאל, או לפנים או לאחור, או לאמצע, ומפני כך הם שבעה תנועות וכו'. רק ידוע הוא שהימין יש לו תנועה פתוחה, והשמאל יש לו תנועה קמוצה וסגורה, ולפנים יש לו תנועה פתוחה, ולאחור יש תנועה שאינה פתוחה כל כך", עיי"ש עוד בדבריו. והרי שתנועה הן מפנים לאחור ולהיפך, וכן מימין לשמאל ולהיפך הוא תנועה מתנועה פתוחה לתנועה סתומה ולהיפך, וחוזר חלילה. ועיין ליקוטי מוהר"ן תורה ל"א, שכתב, "ותנועה מן מזרח למערב הוא תנועת החמה" (דרך דרום). ועיין כוזרי מאמר ב, אות פ'.
ועיין נועם אלימלך (קדושים, ד"ה ואל תפנו אל האלילים) "וכשהנשמה שורה באותו האבר אז האבר מתנועע מכחם ומחמת זה נרגשת התנועה בחוץ. וזה משתנה באדם לפי מעשיו הם תנועותיו, ובשביל זה תנועות של הצדיקים מתוקים וטובים לרואיהן".
ועיין קדושת לוי (ואתחנן, ד"ה ותאמרו) שכתב, "בישראל באומרו דבר שבקדושה מתעורר בו רוח חיים, רוח טהרה וקדושה שיש בו, משום הכי בהזכירו דבר קדושה אזי רוח טהרה וקדושה מתנועע בו בדבק עצמו בשורשו. משא"כ אצל אוה"ע", עיי"ש שהביא זאת מדברי הזוה"ק (ח"ג, ריח ע"ב).
והבן שעיקר תנועת ישראל ממזרח למערב, מאברהם שהאיר ממזרח צדק, למערב, תכלית הכל. בסוד סוף מעשה במחשבה תחילה. והוא דרך היושר, יושר ממזרח למערב, אולם תנועת אוה"ע עיקרה לצדדים כי הם נוטים מן היושר. ושם בצדדים נמצא בצד ימין ישמעאל פסולת של אברהם, ואברהם בא לתקן תנועה זו, ובצד שמאל עשו פסולת יצחק, שבא לתקן תנועה זו. ועיקר תנועתו של איש ישראל ממזרח למערב תנועת יושר, ומיעוט לצדדים, ששם שליטת עשו וישמעאל, ובתוקף שולט עשו, קו שמאל, גבורה גאוה.
ועיקר התנועה בתפלה לפתוח שער שננעל, נע-ל, בוקע הנעל. וזה בעיקר בתפלת הנעילה. ואחר המעשים נמשכים הלבבות אם מכוון לכך, ומצרף עבודה בפועל מלבד תנועה זו לשבר גאותו, ולכך עיקר התנועה בתפלה "כניעה" כנע, כ-נע. ואזי זוכה שתפלתו נענית - נענה מכח שמתנועע. והוא בבחינת אל הנער הזה התפללתי, ונענתי. נער - נע- ר. אולם עיקרה בצנעה, צנע, צ-נע. ואזי זוכה לנעם ה', נעם, נע-ם.
עיין בספר נועם אלימלך (של"ח, ד"ה וכי תשא) "והנה יש צדיק אשר כבר תיקן את מעשיו והוא זך וצלול ונקרא בשם אזרח על שם שנתיישן בצדקו, והצדיק הזה אין צריך שום סיגוף, ואפילו שום תנועה בתפלה, שהוא מתפלל כבר תפלתו בנחת וכו'". והיינו שהתנועה נובעת מחסר. והצדיק דבק בא"ס שלמעלה מעש"ן. ועיין תפארת ישראל (יכין, סוכה, פ"ג מ"ט) לגבי נענוע לששה צדדים של לולב, שכתב, "וקול הנענועים הם כעין תפילה ברעדה וכו'". והרי ששם יש תנועה לששה צדדים. ותנועת האדם בתפלתו תיקון ו"ק, ששה צדדים.
ועיין מהר"ל תפארת ישראל פרק ס"ו: "ודבר זה מורה ענין גדול על שבעה תנועות הנקוד שהם כנגד תנועת שבעה צדדים, כי לעולם כל תנועה היא לצד אחד, או למעלה, או למטה, או לימין, או לשמאל, או לפנים או לאחור, או לאמצע, ומפני כך הם שבעה תנועות וכו'. רק ידוע הוא שהימין יש לו תנועה פתוחה, והשמאל יש לו תנועה קמוצה וסגורה, ולפנים יש לו תנועה פתוחה, ולאחור יש תנועה שאינה פתוחה כל כך", עיי"ש עוד בדבריו. והרי שתנועה הן מפנים לאחור ולהיפך, וכן מימין לשמאל ולהיפך הוא תנועה מתנועה פתוחה לתנועה סתומה ולהיפך, וחוזר חלילה. ועיין ליקוטי מוהר"ן תורה ל"א, שכתב, "ותנועה מן מזרח למערב הוא תנועת החמה" (דרך דרום). ועיין כוזרי מאמר ב, אות פ'.
ועיין נועם אלימלך (קדושים, ד"ה ואל תפנו אל האלילים) "וכשהנשמה שורה באותו האבר אז האבר מתנועע מכחם ומחמת זה נרגשת התנועה בחוץ. וזה משתנה באדם לפי מעשיו הם תנועותיו, ובשביל זה תנועות של הצדיקים מתוקים וטובים לרואיהן".
ועיין קדושת לוי (ואתחנן, ד"ה ותאמרו) שכתב, "בישראל באומרו דבר שבקדושה מתעורר בו רוח חיים, רוח טהרה וקדושה שיש בו, משום הכי בהזכירו דבר קדושה אזי רוח טהרה וקדושה מתנועע בו בדבק עצמו בשורשו. משא"כ אצל אוה"ע", עיי"ש שהביא זאת מדברי הזוה"ק (ח"ג, ריח ע"ב).
והבן שעיקר תנועת ישראל ממזרח למערב, מאברהם שהאיר ממזרח צדק, למערב, תכלית הכל. בסוד סוף מעשה במחשבה תחילה. והוא דרך היושר, יושר ממזרח למערב, אולם תנועת אוה"ע עיקרה לצדדים כי הם נוטים מן היושר. ושם בצדדים נמצא בצד ימין ישמעאל פסולת של אברהם, ואברהם בא לתקן תנועה זו, ובצד שמאל עשו פסולת יצחק, שבא לתקן תנועה זו. ועיקר תנועתו של איש ישראל ממזרח למערב תנועת יושר, ומיעוט לצדדים, ששם שליטת עשו וישמעאל, ובתוקף שולט עשו, קו שמאל, גבורה גאוה.
ועיקר התנועה בתפלה לפתוח שער שננעל, נע-ל, בוקע הנעל. וזה בעיקר בתפלת הנעילה. ואחר המעשים נמשכים הלבבות אם מכוון לכך, ומצרף עבודה בפועל מלבד תנועה זו לשבר גאותו, ולכך עיקר התנועה בתפלה "כניעה" כנע, כ-נע. ואזי זוכה שתפלתו נענית - נענה מכח שמתנועע. והוא בבחינת אל הנער הזה התפללתי, ונענתי. נער - נע- ר. אולם עיקרה בצנעה, צנע, צ-נע. ואזי זוכה לנעם ה', נעם, נע-ם.
קטגוריות
