שאלה:
שלום לרב שליט"א.
א. מהי מסירת נפש בתפילה? א. בתפילות הקבועות שחרית מנחה ערבית. ב. בתפילה שהיא שיחה חופשית עם ה׳.
ב. האם שייך שכל תפילה תהיה במסירות נפש?
ג. בספר דע את נשמתך הרב כותב שהדרך של ריבוי תפילות המובא בספרי ברסלב פעמים מביאה לידי חיסרון. האם זה חיסרון בעצם השיטה או איך שהעולם תופס את העבודה מהספרים הנ״ל?
א. מהי מסירת נפש בתפילה? א. בתפילות הקבועות שחרית מנחה ערבית. ב. בתפילה שהיא שיחה חופשית עם ה׳.
ב. האם שייך שכל תפילה תהיה במסירות נפש?
ג. בספר דע את נשמתך הרב כותב שהדרך של ריבוי תפילות המובא בספרי ברסלב פעמים מביאה לידי חיסרון. האם זה חיסרון בעצם השיטה או איך שהעולם תופס את העבודה מהספרים הנ״ל?
תשובה:
תשובה:
א. תפילה, מהותה התקשרות אליו ית"ש. מהות המסירות נפש בשורשה, היא כלות הנפש לאלקים, בבחינת נפשי יצאה בדברו עמו, שמתוך הדיבור בא השתוקקות אליו ית"ש עד כלות הנפש ויציאתה מן הגוף לשורשה. באופן נמוך יותר, כמ"ש הבעש"ט שמרוב השתוקקות לתיבה נכלל בתיבה, וכל נפשו גנוזה בתוכה, בבחינת צהר תעשה לתיבה, צהר, לשון צהרים, הארה. ובמדרגה נמוכה יותר כל התאמצות למעלה מכח האדם היא מסירות נפש. ובאופן נמוך יותר כל התאמצות מעבר לטבעו השתא נקרא מסירות נפש, נפש מלשון רצון. מוסר רצון פרטי למען הדבר.
בתפלות עיקר מסירות נפש הוא בק"ש, באחד. מהצד התחתון מוסר נפשו למיתה "בכח", ד' מיתות בי"ד. מהצד העליון התכללות באחד העליון. ובעומק: הסכמת הנפש למסור נפשו שיזכה לדבר עם הקב"ה ולו מילה אחת באמת באמת. וזה גם בכל שיחה פרטית אישית בלשונו שלו עם הקב"ה.
ב. כן. ותלוי בהנ"ל איזה מדרגה של מסירות נפש, איש איש לפי מדרגתו.
ג. הכוונה שנצרך איזון בין כח ההשתוקקות בנפש לשאר הכוחות. ובתורת ברסלב עצמה נמצא הצורך המופלג בעסק התורה בתמידות, וכן של היקף גדול בש"ס ופוסקים ולימודם בכל יום. ונצרך לאזנם, איזון של תורה ותפלה כראוי.
א. תפילה, מהותה התקשרות אליו ית"ש. מהות המסירות נפש בשורשה, היא כלות הנפש לאלקים, בבחינת נפשי יצאה בדברו עמו, שמתוך הדיבור בא השתוקקות אליו ית"ש עד כלות הנפש ויציאתה מן הגוף לשורשה. באופן נמוך יותר, כמ"ש הבעש"ט שמרוב השתוקקות לתיבה נכלל בתיבה, וכל נפשו גנוזה בתוכה, בבחינת צהר תעשה לתיבה, צהר, לשון צהרים, הארה. ובמדרגה נמוכה יותר כל התאמצות למעלה מכח האדם היא מסירות נפש. ובאופן נמוך יותר כל התאמצות מעבר לטבעו השתא נקרא מסירות נפש, נפש מלשון רצון. מוסר רצון פרטי למען הדבר.
בתפלות עיקר מסירות נפש הוא בק"ש, באחד. מהצד התחתון מוסר נפשו למיתה "בכח", ד' מיתות בי"ד. מהצד העליון התכללות באחד העליון. ובעומק: הסכמת הנפש למסור נפשו שיזכה לדבר עם הקב"ה ולו מילה אחת באמת באמת. וזה גם בכל שיחה פרטית אישית בלשונו שלו עם הקב"ה.
ב. כן. ותלוי בהנ"ל איזה מדרגה של מסירות נפש, איש איש לפי מדרגתו.
ג. הכוונה שנצרך איזון בין כח ההשתוקקות בנפש לשאר הכוחות. ובתורת ברסלב עצמה נמצא הצורך המופלג בעסק התורה בתמידות, וכן של היקף גדול בש"ס ופוסקים ולימודם בכל יום. ונצרך לאזנם, איזון של תורה ותפלה כראוי.
קטגוריות
