שאלה:
שלום וברכה לרב שליט׳׳א, תודה לרב על ההזדמנות לשאול שאלות חשובות.
במדרגה הכי פשוטה שכל יהודי אמור לחיות בבטחון בה׳, האם לחסוך כסף בשביל דברים בעתיד (מקרי חירום, אירועים, קניית בית, חתונת ילדים וכדומה) זה סותר בטחון זה? התחתנתי לפני פחות משנה, ב׳׳ה אני לומד בכולל ואשתי עובדת, ובכל זאת אנחנו במינוס בבנק, עם הילד הראשון בע׳׳ה בדרך בקרוב. אני מבין שאני צריך לקחת אחריות על ניהול הכספים ותקציב, ובהסתכלות בטבע גרידא, זה נראה שאם אני רוצה טיפה שלוה בבית מהדאגות של אשתי וכו׳, צריך לשים בצד בחסכון וכדומה. בעקבות דברים שקבלתי מצדיקים וספריהם על יחס של גנאי כלפי ׳׳לסדר את החיים׳׳ מתוך חוסר מוכנות לחיות תלוי בה׳ לפרנסה, וממה שאני רואה בחוש שהרבה אנשים חיים בניתוק מה׳ בגלל הנקודה הנ׳׳ל, אני מרגיש שאני סוג של ׳׳חוטא׳׳ כשאני ניגש ללמוד על הנושא (איך לנהל תקציב נכון, חסכונות וכד׳) ולבצע דברים כאלה.
האם יש אמת במה שאני מרגיש? האם כל רצון בכל מינון שהוא ל׳׳בטחון׳׳/שלוה כספית הוא בהכרח פסול? האם אני מדומיין ובאמת כל הנ׳׳ל זה בסדר ורק בהתעלות באמת במדרגות בבטחון הגישה אמורה להשתנות?
במדרגה הכי פשוטה שכל יהודי אמור לחיות בבטחון בה׳, האם לחסוך כסף בשביל דברים בעתיד (מקרי חירום, אירועים, קניית בית, חתונת ילדים וכדומה) זה סותר בטחון זה? התחתנתי לפני פחות משנה, ב׳׳ה אני לומד בכולל ואשתי עובדת, ובכל זאת אנחנו במינוס בבנק, עם הילד הראשון בע׳׳ה בדרך בקרוב. אני מבין שאני צריך לקחת אחריות על ניהול הכספים ותקציב, ובהסתכלות בטבע גרידא, זה נראה שאם אני רוצה טיפה שלוה בבית מהדאגות של אשתי וכו׳, צריך לשים בצד בחסכון וכדומה. בעקבות דברים שקבלתי מצדיקים וספריהם על יחס של גנאי כלפי ׳׳לסדר את החיים׳׳ מתוך חוסר מוכנות לחיות תלוי בה׳ לפרנסה, וממה שאני רואה בחוש שהרבה אנשים חיים בניתוק מה׳ בגלל הנקודה הנ׳׳ל, אני מרגיש שאני סוג של ׳׳חוטא׳׳ כשאני ניגש ללמוד על הנושא (איך לנהל תקציב נכון, חסכונות וכד׳) ולבצע דברים כאלה.
האם יש אמת במה שאני מרגיש? האם כל רצון בכל מינון שהוא ל׳׳בטחון׳׳/שלוה כספית הוא בהכרח פסול? האם אני מדומיין ובאמת כל הנ׳׳ל זה בסדר ורק בהתעלות באמת במדרגות בבטחון הגישה אמורה להשתנות?
תשובה:
תשובה: יש מדרגת לימוד דעת ויש מדרגה קיום למעשה. ובכללות אלו נקראים תורה ומצוות.
וכן בכל מדרגה ומדרגה ישנם את ב' חלקים אלו.
ובסוגיתנו זהו אמונה ובטחון כמ"ש הרמב"ן. אמונה ידיעת כללות האמונה ופרטיה באופן בהיר בתחילה במדרגת מוחין, וידעת היום, ואח"כ במדרגת לב, והשבת אל לבבך.
ומתוך כך האדם מגיע להנהגה מעשית לפי חלקי האמונה, להתאים מעשיו לאמונתו. והוא הנקרא בטחון.
ולפיכך יש לו לאדם ללמוד את סוגיית האמונה באופן ברור ונהיר, כמו שיוצא עם מסקנות ברורות בלימוד ההלכה. לאחר מכן, לאחר שהשלים כל הבירור השכלי, או בכל פרט ופרט שנתברר לו, עליו לעמול להשיב את ידיעת המח הבהירה ללבו, מעט מעט בעקביות. את החלק הנקנה בלבו, עתה עבודתו להוציא מן הכח לפועל, מן המחשבה והרגשה, למעשה. והוא הנקרא בטחון.
על כל אדם ואדם לברר מהי מדרגת לבו באמונה, וכבר אמרו רבותינו שבזה חלוקים מדרגות הצדיקים לפי בהירות שכלם ולבם באמונה.
כל חלק וחלק שהאדם בירר לעצמו שכבר הושב אל לבו, או מתוך גירסא דינקותא, או מתוך עמל להשיבו אל הלב, או מסיבות אחרות, כגון יסורים, הארת הנשמה וכו', עתה עבודתו להוציא מן הכח אל הפועל. רצוי על דרך כלל לעשות זאת בהדרגה.
וכן במקביל להמשיך לעבוד להשיב עוד פרט ועוד פרט של אמונה אל הלב, וכן להעמיק את אמונתו בלבו יותר ויותר.
למעשה באופן של בנין:
ביחס לחסוך ממון: על האדם לברר בשכלו את האמונה שהכל ממנו ית"ש, ודי לו לאדם במעט השתדלות שהוא קנס כמ"ש במסילת ישרים.
לאחר שבירר כן בשכלו עליו להשיב זאת ללבו. ואזי לבדוק מה מדרגת לבו עכשיו ולפ"ז לנהוג.
אופן הבדיקה לידע מהי מדרגת לבבו: עליו לראות האם לבבו חושש ופוחד אם לא ישתדל. אם לבבו חושש יותר ממעט זהו למעלה ממדרגתו עתה. וכמות ההשתדלות היא באופן שמשתדל עד מקום שאחר השתדלותו חושש מעט, ואזי מתחזק באמונה ובטחון ונרגע. אולם אם ע"י אמונה ובטחון אינו נרגע נפשית, זהו למעלה ממדרגתו.
וכך ממשיך האדם כל ימי חייו, מגדיל את אמונתו ומקטין את ההשתדלות, באופן שמשתדל עד מעט פחות ממה שעושהו רגוע, ואזי באותו מעט מתחזק באמונה ובטחון ונרגע, וחוזר חלילה.
יש להדגיש שפעמים אדם רגוע מפני חוסר אחריות, ניתוק מגדרי המציאות וכדו'. ויש ליתן את הדעת על כך לברר מהיכן הרוגע נובע.
תשובה מעשית קצרה:
יחסוך קצת פחות ממה שחושב ורוצה לחסוך, ובמעט זה יתחזק באמונה ובטחון.
וכן בכל מדרגה ומדרגה ישנם את ב' חלקים אלו.
ובסוגיתנו זהו אמונה ובטחון כמ"ש הרמב"ן. אמונה ידיעת כללות האמונה ופרטיה באופן בהיר בתחילה במדרגת מוחין, וידעת היום, ואח"כ במדרגת לב, והשבת אל לבבך.
ומתוך כך האדם מגיע להנהגה מעשית לפי חלקי האמונה, להתאים מעשיו לאמונתו. והוא הנקרא בטחון.
ולפיכך יש לו לאדם ללמוד את סוגיית האמונה באופן ברור ונהיר, כמו שיוצא עם מסקנות ברורות בלימוד ההלכה. לאחר מכן, לאחר שהשלים כל הבירור השכלי, או בכל פרט ופרט שנתברר לו, עליו לעמול להשיב את ידיעת המח הבהירה ללבו, מעט מעט בעקביות. את החלק הנקנה בלבו, עתה עבודתו להוציא מן הכח לפועל, מן המחשבה והרגשה, למעשה. והוא הנקרא בטחון.
על כל אדם ואדם לברר מהי מדרגת לבו באמונה, וכבר אמרו רבותינו שבזה חלוקים מדרגות הצדיקים לפי בהירות שכלם ולבם באמונה.
כל חלק וחלק שהאדם בירר לעצמו שכבר הושב אל לבו, או מתוך גירסא דינקותא, או מתוך עמל להשיבו אל הלב, או מסיבות אחרות, כגון יסורים, הארת הנשמה וכו', עתה עבודתו להוציא מן הכח אל הפועל. רצוי על דרך כלל לעשות זאת בהדרגה.
וכן במקביל להמשיך לעבוד להשיב עוד פרט ועוד פרט של אמונה אל הלב, וכן להעמיק את אמונתו בלבו יותר ויותר.
למעשה באופן של בנין:
ביחס לחסוך ממון: על האדם לברר בשכלו את האמונה שהכל ממנו ית"ש, ודי לו לאדם במעט השתדלות שהוא קנס כמ"ש במסילת ישרים.
לאחר שבירר כן בשכלו עליו להשיב זאת ללבו. ואזי לבדוק מה מדרגת לבו עכשיו ולפ"ז לנהוג.
אופן הבדיקה לידע מהי מדרגת לבבו: עליו לראות האם לבבו חושש ופוחד אם לא ישתדל. אם לבבו חושש יותר ממעט זהו למעלה ממדרגתו עתה. וכמות ההשתדלות היא באופן שמשתדל עד מקום שאחר השתדלותו חושש מעט, ואזי מתחזק באמונה ובטחון ונרגע. אולם אם ע"י אמונה ובטחון אינו נרגע נפשית, זהו למעלה ממדרגתו.
וכך ממשיך האדם כל ימי חייו, מגדיל את אמונתו ומקטין את ההשתדלות, באופן שמשתדל עד מעט פחות ממה שעושהו רגוע, ואזי באותו מעט מתחזק באמונה ובטחון ונרגע, וחוזר חלילה.
יש להדגיש שפעמים אדם רגוע מפני חוסר אחריות, ניתוק מגדרי המציאות וכדו'. ויש ליתן את הדעת על כך לברר מהיכן הרוגע נובע.
תשובה מעשית קצרה:
יחסוך קצת פחות ממה שחושב ורוצה לחסוך, ובמעט זה יתחזק באמונה ובטחון.
קטגוריות
