שאלה:
בהמשך לשאלה 4047 אני לא כל כך הבנתי את הרב, בשורה התחתונה הטוב שיהיה לכל אחד הוא מושלם, שלם או שלא? אם כן, אז לא מובן את ההבדל בין אחד לחבירו כי לשמעון יש טוב מושלם ולראובן הטוב גם מושלם ואם לא, אז לא מובן למה ה' הוריד את האדם לעולם הרי ממילא הטוב שלו לא יהיה מושלם וה' הרי כן רוצה לתת לו טוב מושלם
לפי מה שהרב אומר אז האדם כביכול מרגיש חסר כלומר מצד אחד טוב לו מצד שני מרגיש שיכל להשיג יותר אז לכאורה זה לא טוב מושלם? ואכן חז''ל נקטו בלשון מאוד חריפה "אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה"
מה הכוונה של המחול? מה הכוונה ילמדה לאחרים? ואחרי שלמד, אז גם משיג הכל? אז מה ההבדל בינהם בסוף?
וכן אם אפשר יותר להסביר את עניין קו היושר ?
תודה
תשובה:
א. שלם גמור יש רק אחד, יחידו של עולם. כאשר שאר השלמויות הם בערכין.
ולכך לעולם ביחס אליו ית"ש הכל חסד. ולכך אף ההטבה השלמה אינה שלמה בערך לבורא, כמו שהאריך הרמח"ל לבאר בדעת תבונות ובדרך ה'. אולם ביחס לנברא זוהי הטבתו השלמה שלו, הראויה לו. וזה נקרא שלם בערך לנבראים.
ב. האדם בנוי משני חלקים. א. יש – השגת השלמות. ב. אין – ביטול. והחסר הוא כלי הביטול אליו ית"ש.
ג. ישנם ג' חלקים.
א. חלקו הפרטי שלו. וזה מה שהוא מראה באמצע שלו.
ב. חלקו של חבירו. שרואה את חלקו של חבירו כאור מקיף אולם לא כאור פנימי.
ג. כלל כל החלקים יחד שהם התמונה השלמה.
ד. קו – הדרגה. ולכל אחד מקום וחלק באותה הדרגה. ובזה חלוקים כל הנפשות, כל אחד היכן מדרגתו.
עיגול – מבט כולל של כל הנקודות יחדיו המביטים על נקודת האמצע.
קטגוריות
