שאלה:
א. יש היום המון ספרי עלילה שמיועדים לנשים במגזר החרדי דתי, שכתבו אותם דתיות או חרדיות האם מותר לנשים לקרוא אותם?
ב. היום יש המון מופעים למגזר החרדי שנקראים מופע סטנדאפ על ידי הסטנדאפיסטית ... לנשים. או על ידי הרב הסטדנטפיסט ... שמיועד לנשים ולגברים בהפרדה. האם מותר ללכת אליהם?
ג. יש המון הצגות שמיועדות למגזר החרדי האם מותר ללכת אליהם?
ד. ולגבי סרטים למגזר החרדי בין לבנות, בין למבוגרות יותר, בין לילדים, האם מותר לצפות בהם גם אם מדובר בסרטי טבע בלבד?
אני שואל לא רק בשבילי, אלא בשביל כולנו שנמצאים בבלבול, אצלנו בבית אני חייב לציין שכל מה שצויין לא נכנס ומתרחקים כמטחווי קשת, אבל רק בנושא אחד אשתי נוגעת וזה בספרים כאמור שציינתי בתחילת השאלה, שממש אוהבת את הספרים הללו מאד, ואני לא יודע מה הדין לגבי זה. תודה רבה כבוד הרב, שבת שלום.
ב. היום יש המון מופעים למגזר החרדי שנקראים מופע סטנדאפ על ידי הסטנדאפיסטית ... לנשים. או על ידי הרב הסטדנטפיסט ... שמיועד לנשים ולגברים בהפרדה. האם מותר ללכת אליהם?
ג. יש המון הצגות שמיועדות למגזר החרדי האם מותר ללכת אליהם?
ד. ולגבי סרטים למגזר החרדי בין לבנות, בין למבוגרות יותר, בין לילדים, האם מותר לצפות בהם גם אם מדובר בסרטי טבע בלבד?
אני שואל לא רק בשבילי, אלא בשביל כולנו שנמצאים בבלבול, אצלנו בבית אני חייב לציין שכל מה שצויין לא נכנס ומתרחקים כמטחווי קשת, אבל רק בנושא אחד אשתי נוגעת וזה בספרים כאמור שציינתי בתחילת השאלה, שממש אוהבת את הספרים הללו מאד, ואני לא יודע מה הדין לגבי זה. תודה רבה כבוד הרב, שבת שלום.
תשובה:
לימדנו הרמח"ל בתחלת ספרו מסילת ישרים, שצורת החיים האמתית היא, שכל דבר שמקרב את האדם אליו ית"ש ירדוף אחריו כברזל אחר אבן השואבת, וכל דבר שמרחיקו מן קרבת ה', יברח ממנו כברוח מן האש. וכל צרכי העולם הינם כלים שיהיה לאדם ישוב דעת מצד היותו מולבש בחומר.
ולפיכך, בכל דבר שהאדם דן האם להתחבר אליו, עליו לבדוק אם דבר זה אסור או מותר. ולאחר מכן, אם הדבר מותר, עליו לבדוק מה התכלית של הדבר, ממה הוא מורכב, ומה יגרום לו חיבור זה.
כמובן שהדבר משתנה מענין לענין, ומאדם לאדם. וכן אצל אותו אדם מזמן לזמן וכו'.
ע"מ שיהיה צורת מחשבה מבוררת ננסה בס"ד לתת כמה התבוננויות לראות ממה מורכב הדבר.
כמובן שאלו דוגמאות בלבד, ואינם בהכרח קיימים בכל האופנים אלא בחלקיהם. נזכיר הן את הטוב והן את ההיפך.
כח מדמה – כניסה לעולם של דמיון רחב וגדול מאוד, פעמים כמעט מנותק מן המציאות.
כניסה לעולם רגשי סוער, שיוצר סערה פנימית, רגשות בכלל ומתח בפרט.
כניסה לבעיות רבות ומגוונות, שמכניסים את האדם לעולם של צרות.
מסר פנימי מעשי העולה מתוך העלילה, פעמים גלוי יותר ופעמים מכוסה, פעמים מדויק ופעמים פחות מדויק.
פותח אופקים רחבים ומעורר כיווני מחשבה שונים. פעמים נכונים ופעמים לאו.
הכרת סגנונות שונים של חיים, ועי"כ התבוננות לשינוי עצמי, פעמים חיובי ופעמים להיפך.
ראית מבט אחר לחיים, פעם מבט של גוי, פעם מבט של חיצוניות, ופעם מבט פנימי.
התעוררות המולבשת פעמים בלבוש יהודי, ופעמים בסגנון רחובי שבא מן אומות העולם.
חויה חושית – מרגיל את הנפש לקבל מסרים דרך חויה ולא דרך בירור עצמי.
התקרבות לסגנון העולם החיצוני, ראיית בתים מפוארים שמועררים תשוקה להתקרב לזה, ראית מזון רב גווני שיוצר גירוי לחיך. הכרת מקומות רבים בעולם היוצר המשכות להכירם מקרוב, מעורר תשוקה לטיסות לחו"ל, לקניות, להפוך ל"אשה מצליחה", אשת עסקים, עיתונאית, במאית, ושאר כל המקצועות המוציאים את האשה ממדרגת עיקרה של בית לאשת רחוב, המוליד הרגשה שלהיות עקרת בית או מורה בישראל זוהי "אשה פשוטה". ובלשון פשוטה, שהאדם שהיה לפני כן והאדם שאחר כן אינו אותו אדם כלל, הוא נעשה פתוח לכל ה"טוב" שבעולם, ונעשה אדם של "העולם הגדול", מי פחות ומי יותר. ולאט לאט האדם משתנה מתוכו ואינו חש בזה. ובצורה זו שינו את כל פני הדור.
התרגלות של חויה של יציאה מן הבית בכלל, ושעות מאוחרות בפרט. והמושג של "כל כבודה בת מלך פנימה" הולך ונחלש, עד שיש אלו שמתקראים "חרדיות" שרוצות לרוץ לכנסת!!! להיות עורכות דין, משגיחות כשרות, ועוד.
טשטוש בין גבולות של הפרדה בין אנשים לנשים. בלבול מושג יסוד פשוטים ביהדות שהפכו "לחדש אסור מן התורה".
מקומות שבהם נעשים דברים אלו, פעמים כל הויתם שייך לעולם הטומאה. הן עריכת החומר, הן האנשים שעוזרים בעריכתו, פעמים מקור ההשראה בא מבחוץ, וכן מקום ההקרנה או ההצגה וכו'. בכללות זה מוציא את האדם מעט מעט עוד ועוד החוצה...
פעמים עומדים מאחורי דברים אלו אנשי חינוך שרוצים להעביר תוכן פנימי, פעמים עומדים מאחורי דברים אלו גורמים מפוקפקים אפילו שנקראים חרדים, שכוונתם לשנות את כיוון הדור כולו. פעמים בצע כסף, ופעמים מי שעומד מאחור רחוק מאוד מקיום מצות, ופעמים אלו גורמים שאינם בני ברית כלל, ופעמים שאלו ראשי הערב רב ממש.
דרך איך להכניס את [כמעט] כל מה שנמצא בחוץ לתוך עולם של שומרי מצות שהולך ונעשה דל באיכות.
דרך לכלות זמן רב.
סוף דבר
בדור מבולבל זה הבחירה ביד כל אדם האם לחפש תוכן, מסרים וכדו', מתוך ספרי היהדות בכל הדורות, או לחפש אוכל מתוך פסולת בספרים לרוב שמועטם מצוינים, ורובם מעורבים מאוד בעולם החיצון ופנימי היוצר טשטוש גבולות, ורצון של גם וגם, גם תורה ומצות, וגם עולם ומלאו וכל הבליו.
רק ספרים שנכתבו ע"י עבדי ה' פנימיים, הן גברים והן נשים, ראוים לקריאה לבת ישראל, מועטים הם אבל ישנם.
לעומת זאת כל הקרנה ראוי להמנע ממנה לגמרי, כי התהליך מתחלתו עד סופו כמעט אינו יכול להיעשות בנקיות. בדור דידן לרוב בנ"א דבר זה נשמע מנותק מן המציאות לגמרי, אחר שבהרבה בתי ישראל יש שימוש יום יום שעה שעה בכל הנ"ל בנפש חפצה. ולמעשה כל אחד בביתו צריך לנהוג בקדושה, אולם מתוך שום שכל, עדינות, רגישות, הבנת מצב הדור ומדרגת בני ביתו, יכולת הנפשות, באופן של רגישות מופלגת.
אולם בעיקר לבנות עולם פנימי עשיר של מצות, מדות, הרגשות, וקרבת ה' אמיתית.
ולפיכך, בכל דבר שהאדם דן האם להתחבר אליו, עליו לבדוק אם דבר זה אסור או מותר. ולאחר מכן, אם הדבר מותר, עליו לבדוק מה התכלית של הדבר, ממה הוא מורכב, ומה יגרום לו חיבור זה.
כמובן שהדבר משתנה מענין לענין, ומאדם לאדם. וכן אצל אותו אדם מזמן לזמן וכו'.
ע"מ שיהיה צורת מחשבה מבוררת ננסה בס"ד לתת כמה התבוננויות לראות ממה מורכב הדבר.
כמובן שאלו דוגמאות בלבד, ואינם בהכרח קיימים בכל האופנים אלא בחלקיהם. נזכיר הן את הטוב והן את ההיפך.
כח מדמה – כניסה לעולם של דמיון רחב וגדול מאוד, פעמים כמעט מנותק מן המציאות.
כניסה לעולם רגשי סוער, שיוצר סערה פנימית, רגשות בכלל ומתח בפרט.
כניסה לבעיות רבות ומגוונות, שמכניסים את האדם לעולם של צרות.
מסר פנימי מעשי העולה מתוך העלילה, פעמים גלוי יותר ופעמים מכוסה, פעמים מדויק ופעמים פחות מדויק.
פותח אופקים רחבים ומעורר כיווני מחשבה שונים. פעמים נכונים ופעמים לאו.
הכרת סגנונות שונים של חיים, ועי"כ התבוננות לשינוי עצמי, פעמים חיובי ופעמים להיפך.
ראית מבט אחר לחיים, פעם מבט של גוי, פעם מבט של חיצוניות, ופעם מבט פנימי.
התעוררות המולבשת פעמים בלבוש יהודי, ופעמים בסגנון רחובי שבא מן אומות העולם.
חויה חושית – מרגיל את הנפש לקבל מסרים דרך חויה ולא דרך בירור עצמי.
התקרבות לסגנון העולם החיצוני, ראיית בתים מפוארים שמועררים תשוקה להתקרב לזה, ראית מזון רב גווני שיוצר גירוי לחיך. הכרת מקומות רבים בעולם היוצר המשכות להכירם מקרוב, מעורר תשוקה לטיסות לחו"ל, לקניות, להפוך ל"אשה מצליחה", אשת עסקים, עיתונאית, במאית, ושאר כל המקצועות המוציאים את האשה ממדרגת עיקרה של בית לאשת רחוב, המוליד הרגשה שלהיות עקרת בית או מורה בישראל זוהי "אשה פשוטה". ובלשון פשוטה, שהאדם שהיה לפני כן והאדם שאחר כן אינו אותו אדם כלל, הוא נעשה פתוח לכל ה"טוב" שבעולם, ונעשה אדם של "העולם הגדול", מי פחות ומי יותר. ולאט לאט האדם משתנה מתוכו ואינו חש בזה. ובצורה זו שינו את כל פני הדור.
התרגלות של חויה של יציאה מן הבית בכלל, ושעות מאוחרות בפרט. והמושג של "כל כבודה בת מלך פנימה" הולך ונחלש, עד שיש אלו שמתקראים "חרדיות" שרוצות לרוץ לכנסת!!! להיות עורכות דין, משגיחות כשרות, ועוד.
טשטוש בין גבולות של הפרדה בין אנשים לנשים. בלבול מושג יסוד פשוטים ביהדות שהפכו "לחדש אסור מן התורה".
מקומות שבהם נעשים דברים אלו, פעמים כל הויתם שייך לעולם הטומאה. הן עריכת החומר, הן האנשים שעוזרים בעריכתו, פעמים מקור ההשראה בא מבחוץ, וכן מקום ההקרנה או ההצגה וכו'. בכללות זה מוציא את האדם מעט מעט עוד ועוד החוצה...
פעמים עומדים מאחורי דברים אלו אנשי חינוך שרוצים להעביר תוכן פנימי, פעמים עומדים מאחורי דברים אלו גורמים מפוקפקים אפילו שנקראים חרדים, שכוונתם לשנות את כיוון הדור כולו. פעמים בצע כסף, ופעמים מי שעומד מאחור רחוק מאוד מקיום מצות, ופעמים אלו גורמים שאינם בני ברית כלל, ופעמים שאלו ראשי הערב רב ממש.
דרך איך להכניס את [כמעט] כל מה שנמצא בחוץ לתוך עולם של שומרי מצות שהולך ונעשה דל באיכות.
דרך לכלות זמן רב.
סוף דבר
בדור מבולבל זה הבחירה ביד כל אדם האם לחפש תוכן, מסרים וכדו', מתוך ספרי היהדות בכל הדורות, או לחפש אוכל מתוך פסולת בספרים לרוב שמועטם מצוינים, ורובם מעורבים מאוד בעולם החיצון ופנימי היוצר טשטוש גבולות, ורצון של גם וגם, גם תורה ומצות, וגם עולם ומלאו וכל הבליו.
רק ספרים שנכתבו ע"י עבדי ה' פנימיים, הן גברים והן נשים, ראוים לקריאה לבת ישראל, מועטים הם אבל ישנם.
לעומת זאת כל הקרנה ראוי להמנע ממנה לגמרי, כי התהליך מתחלתו עד סופו כמעט אינו יכול להיעשות בנקיות. בדור דידן לרוב בנ"א דבר זה נשמע מנותק מן המציאות לגמרי, אחר שבהרבה בתי ישראל יש שימוש יום יום שעה שעה בכל הנ"ל בנפש חפצה. ולמעשה כל אחד בביתו צריך לנהוג בקדושה, אולם מתוך שום שכל, עדינות, רגישות, הבנת מצב הדור ומדרגת בני ביתו, יכולת הנפשות, באופן של רגישות מופלגת.
אולם בעיקר לבנות עולם פנימי עשיר של מצות, מדות, הרגשות, וקרבת ה' אמיתית.
קטגוריות
