שאלה:
א. מה התנאים של "מסירות נפש" א. גבי עבודת ה', ב. גבי הכרת הנפש, ג. גבי לימוד התורה, ד. גבי עשיית המצוות – שע"י כך האדם יש לו סייעתא דשמיא ויכול לדלג על כל סדר המדרגות? מה הביאור הפשוט של מסירות נפש – שאני מוכן להיות נהרג על קידוש ה'. שאני משקיע הרבה כח עליו?
ב. כשהרב אמר שעבודת דורנו הוא מסירות נפש, האם זה נאמר רק על עבודת ה' או מצוות או לימוד התורה, או על כולן?
ג. הרבה פעמים שמעתי מהרב שהדרך של מסירות נפש הוא רק ליחידים, א"כ מהו כוונת הרב שעבודת כל הדור דידן הוא מסירות נפש?
ד. בס’ בלבבי ח"ו הרב מבאר שכח ה"לשמה" היינו הכח של מסירות נפש, שהוא הכח באדם לעבור על ה"אני", ולפעול ממקום בנפש שהוא למעלה מה"אני". אמנם שאלתי פעם להרב איך אדם יכול להגיע ל"יחידה" שבנפש ע"י לימוד תורה, והרב השיב שצריך "מסירות נפש, ולשמה" – האם כוונת הרב בזה שהם ב' דברים, לשמה ומסירות נפש, או שהיינו הך?
ב. כשהרב אמר שעבודת דורנו הוא מסירות נפש, האם זה נאמר רק על עבודת ה' או מצוות או לימוד התורה, או על כולן?
ג. הרבה פעמים שמעתי מהרב שהדרך של מסירות נפש הוא רק ליחידים, א"כ מהו כוונת הרב שעבודת כל הדור דידן הוא מסירות נפש?
ד. בס’ בלבבי ח"ו הרב מבאר שכח ה"לשמה" היינו הכח של מסירות נפש, שהוא הכח באדם לעבור על ה"אני", ולפעול ממקום בנפש שהוא למעלה מה"אני". אמנם שאלתי פעם להרב איך אדם יכול להגיע ל"יחידה" שבנפש ע"י לימוד תורה, והרב השיב שצריך "מסירות נפש, ולשמה" – האם כוונת הרב בזה שהם ב' דברים, לשמה ומסירות נפש, או שהיינו הך?
תשובה:
א. עבודת ה'. למצוא את הנקודה הקשה ביותר עבורו, ולהתגבר עליה במסירות נפש להצליח ויהי מה. ולפחות להתגבר ולו מעט למעלה מכוחותיו. וזהו מסירות נפש פורתא.
הכרת הנפש. אין ראוי ושייך מסירות נפש בענין זה, כי נצרך לכך שקט, התבוננות, והכרה איטית ויסודית.
לימוד תורה. לימוד למעלה מכוחות גופו. וכן מחשבה עד כלות המחשבה.
עשיית מצות. לקחת מצוה אחת ולעשותה בשלמות ממש לפי ערכו בדקדוק הדין, באהבה ויראה, במוחין בגדלות, בהתקשרות לבורא, ולא לבטלה בשום פנים ואופן.
ב. אור המאיר בדור זה הוא מסירות נפש, אור של משיח, אור של דוד המלך שאין לו חיות שאינו אלא נפל, וכל חיותו אינו אלא במדרגת מסירות נפש.
ג. דרך מסירות נפש שייכת רק ליחידים, אולם כנ"ל, מצד מדרגת אור הזמן מאיר אורו של משיח, אור של מסירות נפש, וכנגדו מאיר אור של שער הנ' דקליפה, וא"א להנצל משער הנ' אלא ע"י מסירות נפש.
ד. שורשם חד. אולם יש ביטול האני מצד פנימיות האדם, והוא הנקרא לשמה, ששייך "לכוונה" שזהו שורש מדרגת ת"ת, מחשבה. והוא שייך בעצם למדרגת ת"ת. ויש ביטול כולל ששייך מצד החיצוניות, עולם העשיה בפועל, והוא מסירות נפש של מאמץ למעלה מכוחות גופו, ובת"ת הוא באופן של מנדד שינה מעיניו, פת במלח תאכל וכו', ובתורה אתה עמל, וכד'.
הכרת הנפש. אין ראוי ושייך מסירות נפש בענין זה, כי נצרך לכך שקט, התבוננות, והכרה איטית ויסודית.
לימוד תורה. לימוד למעלה מכוחות גופו. וכן מחשבה עד כלות המחשבה.
עשיית מצות. לקחת מצוה אחת ולעשותה בשלמות ממש לפי ערכו בדקדוק הדין, באהבה ויראה, במוחין בגדלות, בהתקשרות לבורא, ולא לבטלה בשום פנים ואופן.
ב. אור המאיר בדור זה הוא מסירות נפש, אור של משיח, אור של דוד המלך שאין לו חיות שאינו אלא נפל, וכל חיותו אינו אלא במדרגת מסירות נפש.
ג. דרך מסירות נפש שייכת רק ליחידים, אולם כנ"ל, מצד מדרגת אור הזמן מאיר אורו של משיח, אור של מסירות נפש, וכנגדו מאיר אור של שער הנ' דקליפה, וא"א להנצל משער הנ' אלא ע"י מסירות נפש.
ד. שורשם חד. אולם יש ביטול האני מצד פנימיות האדם, והוא הנקרא לשמה, ששייך "לכוונה" שזהו שורש מדרגת ת"ת, מחשבה. והוא שייך בעצם למדרגת ת"ת. ויש ביטול כולל ששייך מצד החיצוניות, עולם העשיה בפועל, והוא מסירות נפש של מאמץ למעלה מכוחות גופו, ובת"ת הוא באופן של מנדד שינה מעיניו, פת במלח תאכל וכו', ובתורה אתה עמל, וכד'.
קטגוריות
