שאלה:
שלום הרב. יש לי שאלה שאשתדל לכתוב בלשון נקיה ואני מבקש מחילה מהרב על התוכן, אבל אשמח לדעת תורה בנושא.
א. תמיד היו לי בעיות בעיכול שהתבטאו פעמים בעצירות ופעמים בשלשול. גדלתי באמריקה עד גיל י"ח, ושם אכלתי מאכלים לא בריאים ובצורה לא בריאה. מאז אני גר בארץ הקודש כבר עשר שנים בהשתלדות להתעלות בתורה ועבודת ה׳ וזכיתי גם להתחתן פה. בשנים אלו השתדלתי לאכול בצורה יותר בריאה (שחלק מהזמן בפרט בהתחלה היתה מלווה בהרבה עיסוק לא בריא בתאוות אכילה ודמיונות של התקדשות וכו׳ שנבעו מחוסר שימוש והדרכה). הבעיות בבטן המשיכו אבל היו פחות קיצוניים, עד החתונה לפני שנה וחצי שמאז העצירות החריף באופן מחריד (פעמים עד חצי שעה ואפילו שעה בביהכ׳׳ס), דומה למה שהיה לי בילדות.
נסיתי כל מיני צורות אכילה, דיאטות, ומאכלים שונים והמנעות ממאכלים מסוימים וכו׳, ללא תועלת ניכרת. זה ברור לי שיש דברים רגשיים שהם נתונים בענין (בפרט אחרי החתונה כנ׳׳ל) אבל איני מצליח להבין מה וכל שכן דרכי התמודדות ותיקון בפועל.
האם יש לרב משהו להעיר בענין? כיוון להבנת ופתרון הבעיה?
ב. השעמום בביהכ׳׳ס הוא לפעמים משגע עד כדי כך שלפעמים זה גרם לי לשחק במשחקים פשוטים בטלפון הפשוט (ב׳׳ה לא ׳׳פלאפון חכם׳׳), ולמחשבות על עיסוקים בשירותים מעין הנ׳׳ל, אבל יותר מפותחים מצד הדמיון, שלא ראוי בכלל ליהודי שרוצה לעבוד את ה׳. נסיתי קצת להתבונן בדברים שמותרים בבית הכסא ללא הצלחה בתמידיות וקביעות, ולהשיג ספרי היסטוריה וכד׳ לקריאה. האם הרב יכול להמליץ על דברים מותרים ומועילים לעשות בזמן שהות בביהכ׳׳ס? האם ראוי לקרוא ספרי היסטוריה וכד׳ ממחברים לא עובדי ה׳ או לא יהודים? או שזה פותח את הנפש להתחבר לרוח המחבר וכו׳? ואם זה לא ראוי, מה אני יכול לעשות?
תודה רבה.
א. תמיד היו לי בעיות בעיכול שהתבטאו פעמים בעצירות ופעמים בשלשול. גדלתי באמריקה עד גיל י"ח, ושם אכלתי מאכלים לא בריאים ובצורה לא בריאה. מאז אני גר בארץ הקודש כבר עשר שנים בהשתלדות להתעלות בתורה ועבודת ה׳ וזכיתי גם להתחתן פה. בשנים אלו השתדלתי לאכול בצורה יותר בריאה (שחלק מהזמן בפרט בהתחלה היתה מלווה בהרבה עיסוק לא בריא בתאוות אכילה ודמיונות של התקדשות וכו׳ שנבעו מחוסר שימוש והדרכה). הבעיות בבטן המשיכו אבל היו פחות קיצוניים, עד החתונה לפני שנה וחצי שמאז העצירות החריף באופן מחריד (פעמים עד חצי שעה ואפילו שעה בביהכ׳׳ס), דומה למה שהיה לי בילדות.
נסיתי כל מיני צורות אכילה, דיאטות, ומאכלים שונים והמנעות ממאכלים מסוימים וכו׳, ללא תועלת ניכרת. זה ברור לי שיש דברים רגשיים שהם נתונים בענין (בפרט אחרי החתונה כנ׳׳ל) אבל איני מצליח להבין מה וכל שכן דרכי התמודדות ותיקון בפועל.
האם יש לרב משהו להעיר בענין? כיוון להבנת ופתרון הבעיה?
ב. השעמום בביהכ׳׳ס הוא לפעמים משגע עד כדי כך שלפעמים זה גרם לי לשחק במשחקים פשוטים בטלפון הפשוט (ב׳׳ה לא ׳׳פלאפון חכם׳׳), ולמחשבות על עיסוקים בשירותים מעין הנ׳׳ל, אבל יותר מפותחים מצד הדמיון, שלא ראוי בכלל ליהודי שרוצה לעבוד את ה׳. נסיתי קצת להתבונן בדברים שמותרים בבית הכסא ללא הצלחה בתמידיות וקביעות, ולהשיג ספרי היסטוריה וכד׳ לקריאה. האם הרב יכול להמליץ על דברים מותרים ומועילים לעשות בזמן שהות בביהכ׳׳ס? האם ראוי לקרוא ספרי היסטוריה וכד׳ ממחברים לא עובדי ה׳ או לא יהודים? או שזה פותח את הנפש להתחבר לרוח המחבר וכו׳? ואם זה לא ראוי, מה אני יכול לעשות?
תודה רבה.
תשובה:
א. עצירות – צמצום יתר. שלשול – תנועת יתר. הדבר אמור בגוף ושורשו בנפש. אדם הסובל מעצירות ושלשול, זו התראות שהוא חי ב"קצוות" הנפשיות. צמצום יתר ותנועת יתר, ואין לו איזון.
צמצום יתר לעצמו, מתראה כעצירות גופנית. ונצרך לבדוק אלו נקודות מצמצמים את הנפש. כגון, לחץ, מבט שלילי, דיוק וסדר מופרזים, פחדים, עול רב כגון חובות והדומה לזה, ויתכן מאוד ש"שלום בית" בלתי מתוקן הוא סיבה נכבדה לענין.
לאחר הכרה מהם הגומרים בפרטות לצמצום יתר ניתן לדון בפתרון לחלקים אלו.
ב. מומלץ למעט מאוד מלהכנס לביהכ"ס. ואף זאת להכנס רק כאשר מוכרחים ממש, ואין לחוש בכגון דא לאיסור בל תשקצו. וגם כאשר נכנס ישתדל לצאת במהרה על אף שעדיין צריך לנקביו. ובאופן כללי, יעסיק את מחשבתו בעומקה של תורה מתוך נעם ועידון. וכן יסדר את סדר חייו באופן היותר נינוח ורגוע, ולא יכניס את עצמו עד כמה שניתן למצבי לחץ.
הספרים שאפשר לעסוק בהם בביהכ"ס: נכון יותר בחכמת החשבון והדקדוק, שיש בענינים אלו ספרים מרבותינו. וספרי הסטוריה של מחברים בלתי שלמים, פעמים רבות יש בתוכם נופך אישי בלתי ראוי, ואינם רק שופר למה שקרה במציאות.
בנוסף לכך אפשר לחפש באוצר החכמה ספרים מענינים בנושאים מגוונים בנפלאות הבורא וכדו'. וכן אפשר לשמוע ניגון בלא מילים. ומתוך כל זה להסיח דעת מהעצירות. כי הסח הדעת במצב זה הוא חלק גדול מן הרפואה. וההתעסקות בזה במחשבתו יוצרת גופא לחץ, והוא גלגל החוזר להפרעה.
בברכת רופא כל בשר ומפליא לעשות. וראוי מאוד לכוון היטב בברכה זו.
צמצום יתר לעצמו, מתראה כעצירות גופנית. ונצרך לבדוק אלו נקודות מצמצמים את הנפש. כגון, לחץ, מבט שלילי, דיוק וסדר מופרזים, פחדים, עול רב כגון חובות והדומה לזה, ויתכן מאוד ש"שלום בית" בלתי מתוקן הוא סיבה נכבדה לענין.
לאחר הכרה מהם הגומרים בפרטות לצמצום יתר ניתן לדון בפתרון לחלקים אלו.
ב. מומלץ למעט מאוד מלהכנס לביהכ"ס. ואף זאת להכנס רק כאשר מוכרחים ממש, ואין לחוש בכגון דא לאיסור בל תשקצו. וגם כאשר נכנס ישתדל לצאת במהרה על אף שעדיין צריך לנקביו. ובאופן כללי, יעסיק את מחשבתו בעומקה של תורה מתוך נעם ועידון. וכן יסדר את סדר חייו באופן היותר נינוח ורגוע, ולא יכניס את עצמו עד כמה שניתן למצבי לחץ.
הספרים שאפשר לעסוק בהם בביהכ"ס: נכון יותר בחכמת החשבון והדקדוק, שיש בענינים אלו ספרים מרבותינו. וספרי הסטוריה של מחברים בלתי שלמים, פעמים רבות יש בתוכם נופך אישי בלתי ראוי, ואינם רק שופר למה שקרה במציאות.
בנוסף לכך אפשר לחפש באוצר החכמה ספרים מענינים בנושאים מגוונים בנפלאות הבורא וכדו'. וכן אפשר לשמוע ניגון בלא מילים. ומתוך כל זה להסיח דעת מהעצירות. כי הסח הדעת במצב זה הוא חלק גדול מן הרפואה. וההתעסקות בזה במחשבתו יוצרת גופא לחץ, והוא גלגל החוזר להפרעה.
בברכת רופא כל בשר ומפליא לעשות. וראוי מאוד לכוון היטב בברכה זו.
קטגוריות
