שאלה:
שלום הרב. תמיד אומרים שכל בן אדם מטרתו היא השתלמות, אי אפשר להגיע לשלמות, ועל כן תמיד צריך לשמוח בדרך ולא רק לרצות להגיע למטרה ולמושלמות. האם אכן הדברים? אין שלמות? אין למה לצפות להיות אדם שלם באופן מעשי ולא רק כאיזה רצון רחוק?
לכאו' פלוגתא היא בחז"ל, התורה תמימה על קהלת מביא את חז"ל ומבארם:
כי אדם וגו'. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, א"ר יודן, וכי יש אדם צדיק וחוטא, ול"ל כי אדם אין בארץ אשר יעשה וגו', אבל מכיון שחוטא אינו צדיק ואם צדיק אינו חוטא. אלא אלו גבאי צדקה ומחלקי צדקה שלראוי נותנים שלא כראוי, ולשלא כראוי נותנים כראוי, ולא יחטא – כמש"נ (שופטים כ׳, ט״ז) קולע באבן אל השערה ולא יחטיא. מפרש דלא יחטא, אינו מלשון חטא ועון שהרי אין להם לגבאי צדקה לידע נסתרות של כל אחד מי ראוי ומי אינו ראוי לקבל, אלא הפי' אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב מוחלט ולא יחטיא לקלוע אל המטרה. (שם) אין צדיק וגו'. מכאן דאפילו צדיקים צריכים כפרה, מפרש הלשון כי אדם אין צדיק וגו' כפשטי', דאין צדיק שלא יהיה בו שמץ חטא, ולא כדרשת ר' יודן בדרשה הקודמת.
הכיצד? האם יש לשאוף להשלמות או שלמות?
תודה רבה!
לכאו' פלוגתא היא בחז"ל, התורה תמימה על קהלת מביא את חז"ל ומבארם:
כי אדם וגו'. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, א"ר יודן, וכי יש אדם צדיק וחוטא, ול"ל כי אדם אין בארץ אשר יעשה וגו', אבל מכיון שחוטא אינו צדיק ואם צדיק אינו חוטא. אלא אלו גבאי צדקה ומחלקי צדקה שלראוי נותנים שלא כראוי, ולשלא כראוי נותנים כראוי, ולא יחטא – כמש"נ (שופטים כ׳, ט״ז) קולע באבן אל השערה ולא יחטיא. מפרש דלא יחטא, אינו מלשון חטא ועון שהרי אין להם לגבאי צדקה לידע נסתרות של כל אחד מי ראוי ומי אינו ראוי לקבל, אלא הפי' אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב מוחלט ולא יחטיא לקלוע אל המטרה. (שם) אין צדיק וגו'. מכאן דאפילו צדיקים צריכים כפרה, מפרש הלשון כי אדם אין צדיק וגו' כפשטי', דאין צדיק שלא יהיה בו שמץ חטא, ולא כדרשת ר' יודן בדרשה הקודמת.
הכיצד? האם יש לשאוף להשלמות או שלמות?
תודה רבה!
תשובה:
שלם בעצם ומוחלט יש רק אחד הי"ת ית"ש ואין בלתו. ומצד כך עבודתנו לדבוק בשלם ולהתכלל בו ואזי אף אנו כעין שלמותו. כ"כ הרמח"ל בדרך השם ובדעת תבונות.
הנברא ביחס לעצמו: ישנה הגדרת האדם השלם (כגון במס"י). אולם אין צדיק אשר יעשה וגו'. והיינו שאינו יכול לדבוק בשלמות עצמו תדיר אלא ברצוא ושוב, כי פעמים נחסר משלמות עצמו. ומהות החסרון פעמים חסרון במעשה, כגון גבאי צדקה כנ"ל, פעמים חסרון במדות או מחשבה או רצון וכו'.
הנברא ביחס לעצמו: ישנה הגדרת האדם השלם (כגון במס"י). אולם אין צדיק אשר יעשה וגו'. והיינו שאינו יכול לדבוק בשלמות עצמו תדיר אלא ברצוא ושוב, כי פעמים נחסר משלמות עצמו. ומהות החסרון פעמים חסרון במעשה, כגון גבאי צדקה כנ"ל, פעמים חסרון במדות או מחשבה או רצון וכו'.
קטגוריות
