250. חיבור לעונג הפנימי בעוה”ז ביחס העוה”ב [#4972]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

בדע את נפשך, בפרק על העונג כחיבור פנימי, כיצד ואיך משפיע העונג כחיבור פנימי שאדם מגיע לעולם הבא בגיל מאה עשרים, ומאידך אדם שלא התאמן בנקודת העונג הפנימי, כיצד זה משפיע ובא לידי ביטוי בעולם הבא?
ומעבר לכך כיצד משפיע על תלמיד חכם שלא עבד על נקודת העונג והחיבור הפנימי, הן בחיים בעולם הזה, והן בעולם הבא כאשר הוא אוחז בידו הרבה תורה ומצוות?

תשובה:

אדם שמחובר לענג הפנימי הוא בבחינת "מזומן לחיי עוה"ב", כי מהותו הפנימית כבר עכשיו מעין הצורה הפנימית של העוה"ב.
לעומת כן אדם שאינו מחובר לעונג הפנימי, יגלה שם "עולם חדש" כביכול שאינו מכיר, ואופן העונג שלו יתלבש בתפיסה שהוא מכיר. כמשל הידוע על בעל עגלה שקבל שם שכרו באופן שנתנו לו סוסים משובחים. וכל זאת אם המעכב הוא מדרגת הנפש. אולם פעמים יש מעכב של חומר, חומרו שלו, או מדרגת הדור, וכמ"ש ראוים שתשרה עליהם שכינה אלא שאין דורם זכאי לכך. וכיון שזה מעכב חיצוני, כיון שהוסר מעכב זה שיצא מן החומר ומן העולם, דבק במדרגת הענג.
וכן אצל כל אדם ואדם, אף אם יש לו מעכב של מדרגת נפשו, ודאי שיש לו מעכב אף של חומר וזה הוסר, ולפיכך הוסר חלק מן המעכב, ולכך העונג יהיה בהיר יותר.
זאת ועוד. מצד שורש ההארה שממנה נגלה הענג, מכיון שכאן תוקף ההארה קטנה יותר לכך לא חש בענג, אולם שם שתוקף ההארה גדול יותר אז העונג יהיה גדול יותר, וכל זאת למי שיש לו נגיעה בענג, שאזי יוגדל.