251. כיצד למנוע הרהורים הנובעים מחלל פנוי בלתי מתוקן [#4973]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

ב"דע את נפשך" (עמ' 132) יש חלק שנקרא "סכנה של החלל", ושם כתוב שיש סכנה כשמרוקנים את המח, אם בן אדם לא זהיר, השפעות חיצוניות יכולים ליכנס למח והם יכולים להיות מאוד לא ראויות.
עכשיו השאלה שלי, בעבר עשיתי הרבה התבודדות (בתקופה בחיים שלא הייתי כל כך מעוניין בעבודת ה'). ההתבודדות היה בלי צורה וכמעט בלי הדרכה. כתוצאה מההתבודדות איזשהו השפעה חיצונית נכנס לתוכי. זה עשה רושם גדול בחיים ובעבודת ה'. הרבה פעמים הרהורים רעים עולים לי במח. לפעמים אני מרגיש מנותק מעצמי, לפעמים אני מרגיש שאין לי הרגשות בכלל, אני יודע שההרהורים הגיעו ממקור שחוצה לי, כי אני מאוד מקפיד בשמירת העיניים ואין לי הרבה תאוה בתחום הזה. ההרהורים מגיעים באופן פתאומי, ולפעמים כשאני לא רוצה אותם - לדוגמא בשמונה עשרה. גם שמתי לב שאם אני מתאר לעצמי את שם הוי"ה יש לזה רושם משמעותי. אני גם סובל מכאבי ראש מזמן, אבל זה יכול להיות מסיבה אחרת.
אחרי שקראתי ב"דע את נפשך" בנוגע להשפעות טמאות, אני מקווה שהרב יכול לייעץ לי בקשר לאיך להסיר את ה"השפעה הטמאה", שעושה רושם הרסני בחיי.

תשובה:

יש לברר אלו מחשבות נעים לנפש לחשוב, וראוי לכתוב זאת על דף, ומדי פעם יש להשתעשע באותם מחשבות באופן של נעימות ומעט יגיעה, באופן זה ה"חלל" שנעשה במחשבה מתהפך ומתמלא. נצרך לעשות זאת בהדרגה איטית ושום שכל, מתוך רוב נועם ותענוג, ומעט יגיעה. לאט לאט בס"ד המחשבה תתמלא, ואזי יעקר שורש הקלקול, חלל בלתי מאוזן ומתוקן, ותוצאותיו, הרהורים ששורשם מן החלל הפנוי. לאחר מכן בס"ד יש לבנות חלל מאוזן עם מילוי מחשבתי, באופן דקדושה מכוון ומדוקדק, מוחין של עומק התוה"ק.