253. התעסקות בדברים שלמעלה ממדרגתו, והעונג שביצירה [#4975]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

א. בירור אודות עריכת ספר. מהי נקודת החיות שבעריכה, כאשר תוכן הדברים הוא למעלה מהשגת העורך, האם החיות היא חומרית בלבד, או שישנה גם חיות רוחנית בעצם ידיעת הדברים, אף שאינם באים לידי מעשה?
ב. עוד בהנ"ל, אם בכלל ישנה תועלת בעריכת ענינים שלמעלה מן ההשגה, וכיצד בכל זאת ניתן להשיג השגה פנימית בדברים?
ג. עוד בהנ"ל, ישנה נקודה נוספת של חיות, והיא העונג שביצירה. מהו השורש של נקודת החיות הלזו, מהיכן היא באה, ולאן היא מובילה, וכיצד נשתמש בכח היצירה לעבודת השי"ת?

תשובה:

א. בודאי מעורב בזה גם קשר לרוחניות הדברים, על אף שאינו קשר שלם, שהרי אינו בא לידי מעשה. כי עצם ההתעסקות בדבר, זהו חיבור.
ב. עצם העיסוק בענינים אלו נותן רוממות לחלק מבנ"א, פעמים התעוררות, ופעמים מוחין מקיפים. אם הדבר אמור גם לגביך - זהו בחינה אישית שלך.
בדבר בירור המושגים לעומקם, לשם כך נצרך תהליך עבודה פנימית מתמיד, ותוך העבודה ומכוחה מתבארים המושגים לשכל וללב. הבנתם כראוי ללא המצאות הנפש בתוכם היא בלתי אפשרית.
ג. כח היצירה, והתשוקה שהיצירה תהיה שלמה, הוא "כלי" שנתן לך אותו הבורא ית"ש, ותכליתו במדרגה פחותה, רצון לשלמות חומרית, ולמעלה מכך רצון לשלמות נשמתית, ובמדרגה גבוהה רצון לבריאה שלמה. ואין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק, כלומר השלמות ענינה גילוי הבורא ית"ש לנבראיו ובנבראיו. וזו היצירה היפה ביותר שיש. ולשם מוליך כח זה. ויש להפשיט בהדרגה את הלבושים, ולגלות את הכח בשורשו.