שאלה:
שלום כבוד הרב. הרבה אנשים מרגישים שהם "תקועים" בחיים בעניינים מסויימים בין ברוחניות ובין בגשמיות ולא מצליחים להגיע לשום שינוי בהרגלים, בין בדברים שצריך לעשות ובין בדברים שרוצים להפסיק לעשות.
השאלה שלי, איך מצליחים לשנות הרגלים, איך מתחילים שינוי אפילו בדברים פשוטים, לדוגמא – אדם רוצה להתחיל לרוץ וכו'. וכן ברוחניות אדם רוצה להתמיד בסדר לימוד מסויים. או להיפך, אדם רוצה לדוגמא להפסיק לעשן, או ברוחניות אדם רוצה להפסיק לעבור עבירה מסויימת ומרגיש שהוא פשוט לא מצליח וכו’. תודה רבה.
השאלה שלי, איך מצליחים לשנות הרגלים, איך מתחילים שינוי אפילו בדברים פשוטים, לדוגמא – אדם רוצה להתחיל לרוץ וכו'. וכן ברוחניות אדם רוצה להתמיד בסדר לימוד מסויים. או להיפך, אדם רוצה לדוגמא להפסיק לעשן, או ברוחניות אדם רוצה להפסיק לעבור עבירה מסויימת ומרגיש שהוא פשוט לא מצליח וכו’. תודה רבה.
תשובה:
באופן כללי יש שני צורות שורשיות בעבודה:
א. כח של כללות, והוא הנקרא מסירות נפש.
ב. כח של פרטות, הדרגה.
מצד כח כללות האדם קובע במעמקי דעתו, שכלו ולבבו, החלטה גמורה של שינוי, בתוקף בעוז, ופעמים יוצר לכך מחייבים חיצוניים שכמעט מכריחים אותו לעשות כן, כגון שעד שלא למד הנ"ל לא יאכל ולא ישן וכדו'. דרך זו היא דרך קיצוניות, ורבים עשו (כרשב"י) כן, ולא עלתה בידם.
מצד הפרטות. האדם מסדר לעצמו התקדמות קטנה שבה הוא יכול לעמוד עם מעט רצון ומעט עמל, ובודק בכל יום שעמד בה. וזאת ע"י שיוצר לעצמו מחייבים חיצוניים כנ"ל, מחייבים שקרובים לטבע נפשו ומדרגתו. ובדרך זו הולך מעט מעט ומתקדם עוד ועוד בעקביות ויסודיות.
זאת יש להדגיש, שכאשר הדבר נוגע ח"ו לעבירה ממש, אין עצה ואין תבונה נגד ה', ויש לעמול בכל כוחו בשום שכל.
א. כח של כללות, והוא הנקרא מסירות נפש.
ב. כח של פרטות, הדרגה.
מצד כח כללות האדם קובע במעמקי דעתו, שכלו ולבבו, החלטה גמורה של שינוי, בתוקף בעוז, ופעמים יוצר לכך מחייבים חיצוניים שכמעט מכריחים אותו לעשות כן, כגון שעד שלא למד הנ"ל לא יאכל ולא ישן וכדו'. דרך זו היא דרך קיצוניות, ורבים עשו (כרשב"י) כן, ולא עלתה בידם.
מצד הפרטות. האדם מסדר לעצמו התקדמות קטנה שבה הוא יכול לעמוד עם מעט רצון ומעט עמל, ובודק בכל יום שעמד בה. וזאת ע"י שיוצר לעצמו מחייבים חיצוניים כנ"ל, מחייבים שקרובים לטבע נפשו ומדרגתו. ובדרך זו הולך מעט מעט ומתקדם עוד ועוד בעקביות ויסודיות.
זאת יש להדגיש, שכאשר הדבר נוגע ח"ו לעבירה ממש, אין עצה ואין תבונה נגד ה', ויש לעמול בכל כוחו בשום שכל.
קטגוריות
