שאלה:
שלום וברכה.
הקדמה: כתוב בפירוש הגר"א במשלי (פרק ב פסוק טז) שהתאוה היא הנאות הגוף כגון אכילה שתיה משגל, וחמדה היא דבר שאין בה הנאת הגוף כגון ממון רב, בית יפה וכדומה. עפ"ז ביאר שהתאוה נמשלה לאשה נכרית כיון שאינה ראויה לבני ישאל כלל, משא"כ החמדה נמשלה לאשה זרה כיון שראויה היא לבני ישראל וכמו שכתוב למען יברכך וכו', אלא שיש להיזהר ממון זר וכדו', עכתו"ד.
שאלה:
א. למה התאוה אינה ראויה והחמדה כן, הרי בשתיהן יש את הסכנה שיכולה לגרור איתה לדברים אסורים, ושתיהן יש את האופנים שהתורה מתירה אותם, אדרבה ביחס לתאוה מצאנו פעמים שאפילו מצוה לעשותם כגון אכילה ושתייה בשבתות ובימים טובים ומצות עונה.
ב. האם כוונתו היא לומר שהחמדה אינה אסורה, או לומר שהחמדה היא רצויה. דממה שהוכיח מהפסוק משמע שהיא רצויה.
ולא הבנתי למה יכולה להיות חמדת הממון וכדומה רצויה.
אשמח לקבל תשובה מהרב, בתודה מראש!
הקדמה: כתוב בפירוש הגר"א במשלי (פרק ב פסוק טז) שהתאוה היא הנאות הגוף כגון אכילה שתיה משגל, וחמדה היא דבר שאין בה הנאת הגוף כגון ממון רב, בית יפה וכדומה. עפ"ז ביאר שהתאוה נמשלה לאשה נכרית כיון שאינה ראויה לבני ישאל כלל, משא"כ החמדה נמשלה לאשה זרה כיון שראויה היא לבני ישראל וכמו שכתוב למען יברכך וכו', אלא שיש להיזהר ממון זר וכדו', עכתו"ד.
שאלה:
א. למה התאוה אינה ראויה והחמדה כן, הרי בשתיהן יש את הסכנה שיכולה לגרור איתה לדברים אסורים, ושתיהן יש את האופנים שהתורה מתירה אותם, אדרבה ביחס לתאוה מצאנו פעמים שאפילו מצוה לעשותם כגון אכילה ושתייה בשבתות ובימים טובים ומצות עונה.
ב. האם כוונתו היא לומר שהחמדה אינה אסורה, או לומר שהחמדה היא רצויה. דממה שהוכיח מהפסוק משמע שהיא רצויה.
ולא הבנתי למה יכולה להיות חמדת הממון וכדומה רצויה.
אשמח לקבל תשובה מהרב, בתודה מראש!
תשובה:
נודע שקודם החטא של אדה"ר הרע היה חוץ לאדם, וע"י אכילתו מעץ הדעת נכנס הרע אל תוכו, ע"י שהכניס פרי העץ אל תוך גופו.
וקודם החטא היה בחינת "נחמד להשכיל" נסיון שחוץ לו. אולם בחר ב"תאוה לעינים", "עין רואה לב חומד וכלי המעשה גומרים", שנכנס אל תוך גופו כנ"ל. וא"כ תאוה, רע בתוכו. חמדה, רע חוצה לו.
ולכך גדר תאוה היא תולדת החטא שנכנס אל תוך גופו, ולכך אינו ראוי לישראל. אלא שממכה עצמה מתקן רטיה, נעשה מצוות של אכילה כמצה ועוד. אולם שורשו תולדת החטא.
אולם גדר חמדה זהו מקומו של הרע בחוץ, בקנינים שחוץ לאדם, ובזה יש לעשות קנינו לש"ש. כאברהם יצחק ויעקב, שביררו חלקי הטוב המעורב ברע, ולקחו חלקי הטוב לחלקם, כמעשה יעקב בטלאים עקודים, נקודים, טלואים וברודים.
וקודם החטא היה בחינת "נחמד להשכיל" נסיון שחוץ לו. אולם בחר ב"תאוה לעינים", "עין רואה לב חומד וכלי המעשה גומרים", שנכנס אל תוך גופו כנ"ל. וא"כ תאוה, רע בתוכו. חמדה, רע חוצה לו.
ולכך גדר תאוה היא תולדת החטא שנכנס אל תוך גופו, ולכך אינו ראוי לישראל. אלא שממכה עצמה מתקן רטיה, נעשה מצוות של אכילה כמצה ועוד. אולם שורשו תולדת החטא.
אולם גדר חמדה זהו מקומו של הרע בחוץ, בקנינים שחוץ לאדם, ובזה יש לעשות קנינו לש"ש. כאברהם יצחק ויעקב, שביררו חלקי הטוב המעורב ברע, ולקחו חלקי הטוב לחלקם, כמעשה יעקב בטלאים עקודים, נקודים, טלואים וברודים.
קטגוריות
