511. בדין נזירות שמשון שאינו יכול להישאל על נדרו [#5296]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

לכבוד מורינו ורבינו שליט"א.
כתב הרמב"ם הלכות נזירות (פרק ג הלכה יד): "ומי שנדר נזיר כשמשון אינו יכול להשאל על נדרו שנזירות שמשון לעולם היתה".
וביאר הצפנת פענח שם "והנה אפשר לומר הטעם דלא מהני שאלה, דבאמת זה מבואר דכל דבר דאין לו קץ הוה כמו שלא התחיל כיון דאין שום נ"מ בזמן שנהג, כיון דלעולם הדבר חל עליו, וא"כ למאי דקי"ל בנדרים דף צ' דאין חכם מתיר עד שיחול הנדר ע"ש, וא"כ כאן הוה כמי שעדיין לא חל".
ודבריו הם מדרש פליאה – ונודה למורינו שליט"א שיבאר לנו דבר זה ושכמ"ה.

תשובה:

אחיזתנו בכל דבר מכח קצוות, ראשית, אחרית, צדדים, מעלה ומטה. ולפיכך דבר שאין לו סוף אין לו התחלה, ולכך נקרא הוא ית"ש אין סוף, ולפיכך אין ראשית.
והנה מהות נזירות שמשון שהנזירות קדמה להויתו, ולכך היה נזיר מבטן אמו. ובעומק כי כל נזירות הנזיר מחיל על עצמו חלות, אולם נזירות שמשון ענינה שהוא נכנס לתוך הנזירות ולא שהיא חלה עליו. ולפיכך כל חלות יש לו התחלה. אולם נזירות שמשון שאינה חלות אלא כניסה לתוך מדרגת נזירות, אין התחלה לנזירותו, כי כל הויתו התחלה בתוך הנזירות. כלומר לא רק שאין תחלה של חלות, אלא אף אין זמן ותחלה לכניסתו לנזירות כי כל הויתו התחלה בתוך הנזירות. ולכך כל מי שנזר נזיר כשמשון הוה כמעין התפסה באותה נזירות שאין לה שאלה.
ובלשון חכמי האמת בינה קיימא לשאלה, מי קיימא לשאלה. וזהו דין שיכול להשאל על נדר. אולם נזיר, נזר, בכתר, כמ"ש הרמ"ק בהרחבה מן הזוה"ק. ושם אין שאלה (וזהו בעיקר בנזירות שמשון. אולם שאר נזירות הוה כתר שבבינה). וכתר הוא ממוצע בין א"ס לגבול, ולכך אין לו סוף, מעין אין סוף, כי נכלל באין סוף. ובדקות הכתר ממוצע, ונזירות שמשון בצד הממוצע הדבק בא"ס, וסתם נזירות, בצד השייך לנבראים.
ובחיצוניות ההגדרה שנזירות שמשון חלה לעולם, הינו שתמיד מתחדשת, כי דבק באין שהוא מקור החידוש. ולכך אין עליה שאלה כי היא נזירות שברגע שחלה בטלה מאליה ומתחדשת בכל רגע, ולא שייך להשאל רק כאשר חל, וכאשר חל כבר בטל. שכשם שיש דין לגדל שער שהוא הדבר הדק ביותר בקומת אדם, כן בזמן זהו נזירות הדקה ביותר. חלה ובטלה בכל עת.