שאלה:
א. האם ז' כריכות של תפילין הן כנגד ז' שמותיו של יצר הרע, ואם כן מה העניין/הפעולה לכרוך כל כריכה כנגד כל שם? עד כמה שאפשר במסגרת זו.
ב. והאם הרב יכול לבאר מהם ז' בחינות של רקיעים שנפש שהם כנגד ז' רקיעים בעלמא.
ובכלל שאלתי האחרונה האם נכון להגדיר רקיע כבקיעה של מציאות השם בתוך רובד מסוים. לדוגמא: אדם מתנסה בנסיון, חיצונית הוא תופס את הנסיון כדבר חיצוני להשי"ת, אבל אם ישכיל יבין שהנסיון מאת השם.
או בנוסף השי"ת מנהיג ושומר על עמ"י, אבל יחד עם זאת מנהיג את כל העולם כולו. האם נכון להגדיר ב' דוגמאות הללו כב' רקיעים בנפש מתוך הז'?
ב. והאם הרב יכול לבאר מהם ז' בחינות של רקיעים שנפש שהם כנגד ז' רקיעים בעלמא.
ובכלל שאלתי האחרונה האם נכון להגדיר רקיע כבקיעה של מציאות השם בתוך רובד מסוים. לדוגמא: אדם מתנסה בנסיון, חיצונית הוא תופס את הנסיון כדבר חיצוני להשי"ת, אבל אם ישכיל יבין שהנסיון מאת השם.
או בנוסף השי"ת מנהיג ושומר על עמ"י, אבל יחד עם זאת מנהיג את כל העולם כולו. האם נכון להגדיר ב' דוגמאות הללו כב' רקיעים בנפש מתוך הז'?
תשובה:
א. בכללות כל מספר שמצינו בתורה, כל המקומות שנמצא מספר זה שורשם אחד. ולפ"ז כאן.
היצה"ר מדבק את האדם באיסור מלשון קשר, בית האסורים. וכנגדו יש קשר של קדושה, קשר של תפילין, קשר לעומת קשר.
איתא במס' סוכה (נ"ב ע"א) דרש רב עוירא, ואיתימא ריב"ל, ז' שמות יש לו ליצה"ר:
הקב"ה קראו רע – מלשון רעוע. והתיקון, קשר, חיבור אדוק. לכך מאדקים הקשר.
משה קראו ערל – ערלה כיסוי. והתיקון, כיסוי דתיקון, מכסים תפילין של יד.
דוד קראו טמא – אטימות מחיצה. והתיקון תפילין לשון, נפתלתי, נפתלי, נקשרתי.
שלמה קראו שונא – פרוד, שונא לשון שנים – והתיקון, חיבור, חזרה לאחד.
ישעי' קראו מכשול – כשל אותיות שכל, כשלון בהשכלה. והתיקון תפילין שהם מוחין.
יחזקאל קראו אבן – לב אבן, והתיקן תפילין כנגד הלב.
יואל קראו צפוני – גנוז. והתיקון, תפילין, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. וזה מצד התקשרות תפילין של יד לתפילין של ראש.
ב. רקיע אותיות קרע, ולכך כל רקיע הוא בקיעה וגילוי השי"ת.
ולפ"ז נבאר בס"ד את מדרגות הרקעים.
איתא במסכת חגיגה (יב ע"ב): אמר רב יהודה שני רקיעין הן, שנאמר, הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים.
שמים – מקיף קרוב.
שמי שמים – מקיף רחוק.
ועוד איתא שם: ר"ל אמר שבעה (רקיעים) ואלו הן:
וילון – אינו משמש לכלום – ביטול ושפלות – מלכות.
רקיע – בו קבועים חמה ולבנה וכו' – כנגד אות ברית קודש – יסוד. מקום נתינת הארה לזולתו מולבשת בגשם, עדין אבל עכור.
שחקים – שם שוחקים מן לצדיקים – מקום מלחמה שעי"כ נעשה פרור לחלקים – נו"ה.
זבול – מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול מקריב נשמות ישראל – לשון "יזבלני אישי". שגם בחינת הרע, פסולת - זבל, נאחז בקדושה, בחינת המתקה. תפארת.
מעון – מלאכי השרת אומרים שירה בלילה, וחשים ביום מפני כבודן של ישראל. גבורה, שירה הנובעת מגבורה. בחינתם של לוים.
מכון – בו אוצרות שלג וברד וכו', חסד, נתינה.
ערבות – כח ערבות נפשו עם זולתו – דעת. וכן בחינת בינה (אם אין בינה אין דעת, וכו'), שבו צדק, משפט וצדקה, גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות, וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים. ובנפש זהו לחיבור למדרגת עוה"ב.
היצה"ר מדבק את האדם באיסור מלשון קשר, בית האסורים. וכנגדו יש קשר של קדושה, קשר של תפילין, קשר לעומת קשר.
איתא במס' סוכה (נ"ב ע"א) דרש רב עוירא, ואיתימא ריב"ל, ז' שמות יש לו ליצה"ר:
הקב"ה קראו רע – מלשון רעוע. והתיקון, קשר, חיבור אדוק. לכך מאדקים הקשר.
משה קראו ערל – ערלה כיסוי. והתיקון, כיסוי דתיקון, מכסים תפילין של יד.
דוד קראו טמא – אטימות מחיצה. והתיקון תפילין לשון, נפתלתי, נפתלי, נקשרתי.
שלמה קראו שונא – פרוד, שונא לשון שנים – והתיקון, חיבור, חזרה לאחד.
ישעי' קראו מכשול – כשל אותיות שכל, כשלון בהשכלה. והתיקון תפילין שהם מוחין.
יחזקאל קראו אבן – לב אבן, והתיקן תפילין כנגד הלב.
יואל קראו צפוני – גנוז. והתיקון, תפילין, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. וזה מצד התקשרות תפילין של יד לתפילין של ראש.
ב. רקיע אותיות קרע, ולכך כל רקיע הוא בקיעה וגילוי השי"ת.
ולפ"ז נבאר בס"ד את מדרגות הרקעים.
איתא במסכת חגיגה (יב ע"ב): אמר רב יהודה שני רקיעין הן, שנאמר, הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים.
שמים – מקיף קרוב.
שמי שמים – מקיף רחוק.
ועוד איתא שם: ר"ל אמר שבעה (רקיעים) ואלו הן:
וילון – אינו משמש לכלום – ביטול ושפלות – מלכות.
רקיע – בו קבועים חמה ולבנה וכו' – כנגד אות ברית קודש – יסוד. מקום נתינת הארה לזולתו מולבשת בגשם, עדין אבל עכור.
שחקים – שם שוחקים מן לצדיקים – מקום מלחמה שעי"כ נעשה פרור לחלקים – נו"ה.
זבול – מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול מקריב נשמות ישראל – לשון "יזבלני אישי". שגם בחינת הרע, פסולת - זבל, נאחז בקדושה, בחינת המתקה. תפארת.
מעון – מלאכי השרת אומרים שירה בלילה, וחשים ביום מפני כבודן של ישראל. גבורה, שירה הנובעת מגבורה. בחינתם של לוים.
מכון – בו אוצרות שלג וברד וכו', חסד, נתינה.
ערבות – כח ערבות נפשו עם זולתו – דעת. וכן בחינת בינה (אם אין בינה אין דעת, וכו'), שבו צדק, משפט וצדקה, גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות, וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים. ובנפש זהו לחיבור למדרגת עוה"ב.
קטגוריות
