שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
בשיעורים על קל"ח פתחי חכמה חלק ב עמוד ל"ג כתב כת"ר:
"על פי היסודות הנ"ל דברי הרמח"ל שהספירות מתפשטים מהאלוקות, יובנו בפשטות, שהרי גדר ההתפשטות מהאלוקות אינו כפשוטו שהספירות עצמם מתפשטים מהאלוקות, שהרי איננו דנים במהות הספירות, אלא ביחס למקבלים, ואם כן גדר ההתפשטות הוא ביחס לעבודת המקבל בלבד, והוא בלשון משל, שכשם שהספירות מתפשטים מהא"ס מעילא לתתא, כך הם מהוים אף שביל מתתא לעילא שבאמצעותו ניתן לדבוק בא"ס" עכ"ל.
ברצוני לשאול:
א. כיוון שהספירות נבראו על ידי ה' מדוע לא יתכן לומר שהם מתפשטות כפשוטו? מובן בהחלט שאי אפשר לומר שהאלוקות מתפשטת כפשוטו, כפי שהאריך כת"ר לבאר, וביחס לאלוקות מובן מדוע התפשטות היא רק משל. אך מדוע ביחס לספירות, שכאמור הן ברואות, לא נוכל לומר שהם התפשטות כפשוטו?
ב. יש לי חוסר בהירות בהבנת הסיפא של הדברים:
כת"ר כותב: "כשם שהספירות מתפשטים מהא"ס מעילא לתתא כך הם" וכו'
ולא הבנתי: שהרי כת"ר אמר שאי אפשר לומר שהספירות מתפשטות כפשוטו?
עוד לא הבנתי: אם נאמר שגם ההתפשטות מעילא לתתא היא לא כפשוטו, אז לפו"ר לא מבואר בדברי כת"ר מהי התפשטות זאת בנמשל?
גם לא מובן לי מדוע כת"ר מפרש שההתפשטות המבוארת ברמח"ל היא לעניין מתתא לעילא, וכפי שביאר בהרחבה שזהו השביל להידבק בה' וכו', ולא לעניין ההתפשטות מעילא לתתא. שהרי כת"ר בעצמו כתב שיש מושג כזה שנקרא התפשטות של הספירות מעילא לתתא?
אודה מאוד לכהדר"ג אם ישים עינו של דברי ויבאר לי היכן שגיתי בהבנת דבריו.
בשיעורים על קל"ח פתחי חכמה חלק ב עמוד ל"ג כתב כת"ר:
"על פי היסודות הנ"ל דברי הרמח"ל שהספירות מתפשטים מהאלוקות, יובנו בפשטות, שהרי גדר ההתפשטות מהאלוקות אינו כפשוטו שהספירות עצמם מתפשטים מהאלוקות, שהרי איננו דנים במהות הספירות, אלא ביחס למקבלים, ואם כן גדר ההתפשטות הוא ביחס לעבודת המקבל בלבד, והוא בלשון משל, שכשם שהספירות מתפשטים מהא"ס מעילא לתתא, כך הם מהוים אף שביל מתתא לעילא שבאמצעותו ניתן לדבוק בא"ס" עכ"ל.
ברצוני לשאול:
א. כיוון שהספירות נבראו על ידי ה' מדוע לא יתכן לומר שהם מתפשטות כפשוטו? מובן בהחלט שאי אפשר לומר שהאלוקות מתפשטת כפשוטו, כפי שהאריך כת"ר לבאר, וביחס לאלוקות מובן מדוע התפשטות היא רק משל. אך מדוע ביחס לספירות, שכאמור הן ברואות, לא נוכל לומר שהם התפשטות כפשוטו?
ב. יש לי חוסר בהירות בהבנת הסיפא של הדברים:
כת"ר כותב: "כשם שהספירות מתפשטים מהא"ס מעילא לתתא כך הם" וכו'
ולא הבנתי: שהרי כת"ר אמר שאי אפשר לומר שהספירות מתפשטות כפשוטו?
עוד לא הבנתי: אם נאמר שגם ההתפשטות מעילא לתתא היא לא כפשוטו, אז לפו"ר לא מבואר בדברי כת"ר מהי התפשטות זאת בנמשל?
גם לא מובן לי מדוע כת"ר מפרש שההתפשטות המבוארת ברמח"ל היא לעניין מתתא לעילא, וכפי שביאר בהרחבה שזהו השביל להידבק בה' וכו', ולא לעניין ההתפשטות מעילא לתתא. שהרי כת"ר בעצמו כתב שיש מושג כזה שנקרא התפשטות של הספירות מעילא לתתא?
אודה מאוד לכהדר"ג אם ישים עינו של דברי ויבאר לי היכן שגיתי בהבנת דבריו.
תשובה:
א. בספירות מצד עצמם שייך היה לומר מתפשטות, אולם "התפשטות מאלוקות" זה א"א לומר כפשוטו, כי דבר המתפשט מדבר יש לו יחס אליו, יחס של התפשטות, וכלפי האלקות ממש א"א לומר יחס, של התפשט, ולא יחס של מתפשט ממנו. ומכיון שהספירות מתפשטים מאלוקות לכך כל יחס של התפשטות בהם, הן מהיכן מתפשטים, והן להיכן מתפשטים אינו כפשוטו.
ב. כל יחס של הגדרה, לשון גדר, גבול, הוא תפיסת מקבל, ולכך כל הגדרה מלעילא לתתא, בעומק היא ביחס למתתא לעילא, בסוד מ"ד, ומ"ן. ויחס הנאמר שהספירות מתפשטים מלעילא לתתא, הוא תחלת הגדרה של התפשטותם מתתא לעילא בסוד אור חוזר, ואינו הגדרה לעצמו. אלא כמ"ש חז"ל (ב"ב כה ע"א) על המלאכים, שממקום שמשתלחים, לשם מחזירין שליחותן, כן הכא משתלחים, מלעילא לתתא, מחזירין שליחותן מתתלא לעילא. וכל התפשטותם אינו אלא לצורך חזרתם, בבחינת הכל היה מן העפר ושב לעפר. ולכך כל התפשטות אינה אלא ביחס לחזרה.
ב. כל יחס של הגדרה, לשון גדר, גבול, הוא תפיסת מקבל, ולכך כל הגדרה מלעילא לתתא, בעומק היא ביחס למתתא לעילא, בסוד מ"ד, ומ"ן. ויחס הנאמר שהספירות מתפשטים מלעילא לתתא, הוא תחלת הגדרה של התפשטותם מתתא לעילא בסוד אור חוזר, ואינו הגדרה לעצמו. אלא כמ"ש חז"ל (ב"ב כה ע"א) על המלאכים, שממקום שמשתלחים, לשם מחזירין שליחותן, כן הכא משתלחים, מלעילא לתתא, מחזירין שליחותן מתתלא לעילא. וכל התפשטותם אינו אלא לצורך חזרתם, בבחינת הכל היה מן העפר ושב לעפר. ולכך כל התפשטות אינה אלא ביחס לחזרה.
קטגוריות
