שאלה:
שלמא לרב!
בביאורו לפתח ה' בקל"ח פתחי חכמה כת"ר שליט"א מציב שלוש מדרגות:
א. עצמות האין סוף שלפני הצמצום. ולא שייך לומר בו הארה ולא מתפשט.
ב. אין סוף שלאחר צמצום ראשון, ששייך לומר בו מתפשט מצד שהספירות הן השביל להידבק בו. וכן שייך לומר בו אור, מצד שידענו על מציאותו, אם כי לא על מהותו.
ג. הספירות שהם מכונות הארות, כי יש לנו השגה כל שהיא אף במהותן.
עוד כתב כת"ר "שהאלוקות מתפשט" שכתב הרמח"ל מתייחס לאין סוף דלאחר צמצום ראשון. ואת ההכרח לומר שהאלוקות המדוברת ברמח"ל היא זאת שלאחר הצמצום, ייסד כת"ר על כך שלא ייתכן לומר "מתפשט" על אין סוף שלפני הצמצום.
ולא הבנתי: שהרי לכאורה על פי פירושו, שהספירות הינן שביל להידבק באין סוף ולכן נקראו מתפשטות, מדוע לא ייתכן שיוצדק לומר זאת אף על העצמות אין סוף שלפני הצמצום? וכי אין אנו דבקים עצמות אין סוף על ידי התורה והמצוות?
ואי נימא שהכורח לבאר ברמח"ל שהוא עוסק באלוקות שלאחר הצמצום הוא מצד שרק את זה ניתן לכנות בשם הארה, אז לא מובן לי בתרתי:
א. לא זאת הייתה ההוכחה של כת"ר.
ב. לכאורה גם את זאת נוכל לכנות בשם הארה, שהרי ידענו על קיומו, אם כי לא ידענו מהותו.
בביאורו לפתח ה' בקל"ח פתחי חכמה כת"ר שליט"א מציב שלוש מדרגות:
א. עצמות האין סוף שלפני הצמצום. ולא שייך לומר בו הארה ולא מתפשט.
ב. אין סוף שלאחר צמצום ראשון, ששייך לומר בו מתפשט מצד שהספירות הן השביל להידבק בו. וכן שייך לומר בו אור, מצד שידענו על מציאותו, אם כי לא על מהותו.
ג. הספירות שהם מכונות הארות, כי יש לנו השגה כל שהיא אף במהותן.
עוד כתב כת"ר "שהאלוקות מתפשט" שכתב הרמח"ל מתייחס לאין סוף דלאחר צמצום ראשון. ואת ההכרח לומר שהאלוקות המדוברת ברמח"ל היא זאת שלאחר הצמצום, ייסד כת"ר על כך שלא ייתכן לומר "מתפשט" על אין סוף שלפני הצמצום.
ולא הבנתי: שהרי לכאורה על פי פירושו, שהספירות הינן שביל להידבק באין סוף ולכן נקראו מתפשטות, מדוע לא ייתכן שיוצדק לומר זאת אף על העצמות אין סוף שלפני הצמצום? וכי אין אנו דבקים עצמות אין סוף על ידי התורה והמצוות?
ואי נימא שהכורח לבאר ברמח"ל שהוא עוסק באלוקות שלאחר הצמצום הוא מצד שרק את זה ניתן לכנות בשם הארה, אז לא מובן לי בתרתי:
א. לא זאת הייתה ההוכחה של כת"ר.
ב. לכאורה גם את זאת נוכל לכנות בשם הארה, שהרי ידענו על קיומו, אם כי לא ידענו מהותו.
תשובה:
הארה מהותה גילוי, וזה שידענו על קיומו זה גילוי, ולכך נקרא הארה. ועצם ידיעה זו היא כבר צמצום.
אולם מדרגת עצמותו אינו שייך להקרא התפשטות, אלא ידיעת כך שידענו שיש את עצמותו זה ידיעה של התפשטות. ולכך על עצמותו לא שייך לומר התפשטות, אלא על ידיעתינו את עצם קיום מהותו.
אולם מדרגת עצמותו אינו שייך להקרא התפשטות, אלא ידיעת כך שידענו שיש את עצמותו זה ידיעה של התפשטות. ולכך על עצמותו לא שייך לומר התפשטות, אלא על ידיעתינו את עצם קיום מהותו.
קטגוריות
