567. ערב רב – גדרו [#5352]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

שלו' להרב שליט"א.
א. שמעתי בשם הרב, שהסימן לנפש ערב רב הוא מי שהוא מוסר על יהודים. מה הגדר בזה? האם כל מוסר הוא מהערב רב?
ב. שמעתי עוד שיש מי שאומר שהסימן לערב רב הוא, אדם שהוא בעל מחלוקת. מה הגדר של בעל מחלוקת, האם זה דוקא בכונה לעשות מחלקות או אפי' שלא בכוונה?
ג. ואפי' אם יהודי יש לו סימנים של ערב רב (כגון שהוא מוסר וכו'), האם זאת נאמר שהוא ערב רב ממש, או שיש לו ניצוץ של ערב רב בנשמתו?
ד. הרב אמר שהתיקון למי שיש לו ניצוץ של ערב רב בנשמתו הוא, להיות מוכן למסור נפשו על קידוש ה'. ואז יתקיים בו מחיית עמלק בנפש. ההבנה שלי בזה הוא, דע"י מסירות נפש למיתה אז האדם נתבטל לה' ואז הוא מתכלל בהויה, ושם יש תיקון להכל. א"ע יצא מזה דגם לרע גמור יש תיקון סו"ס, ע"י גילוי כח המסירות נפש. א"כ למה נאמר שאין תיקון לעמלק וערב רב, סו"ס יש תיקון.
ה. כ' בספר שומר אמונים שרוב הנשמות בדורינו הם גלגולי הערב רב, ועל כן צריך כל אדם לחשוש עצמו שמא הוא מן הערב רב, ולעבוד הרבה על אמונה, כתיקון לכך. האם זה למעשה התפיסה שצריך לכל אדם? רוב בנ"א מסתמא יהיו עצובים מכך. האם הכוונה שכל אדם צריך לחשוש שמא יש לו "ניצוץ" של ערב רב בתוכו? או שצריך לחשוש שמא הוא ערב רב ממש?
תודה להרב שליט"א.

תשובה:

א. מי שדרכו בכך תדיר.
ב. בכונה, ודרכו בכך תדיר, וזה עצם טבע נפשו.
ג. יש לו ניצוץ או ניצוצות, וזהו דבר דק מאוד להבינו כמה מחלקיו הם ערב רב. כי בכל יהודי יש ניצוץ ערב רב, רק שהוא בטל ברוב. ועל מנת שיהא ערב רב ממש נצרך רוב ערב רב, וע"ש כן נקרא ערב רב, לשון רוב.
ד. תיקונם הוא כילוי, אין להם תיקון בקיום אלא בביטול. וזה עומק מצות מחית עמלק, כי מחיתו הוא תיקונו כי שורשו החלל הפנוי, בהעדר.
ה. צריך לחשוש שיש בו ניצוצות. כי ניצוץ בודאי יש כנ"ל.