שאלה:
בשיחה הנקראת "פסח עבודת דורנו", הרב כותב שם שהדרך להתגבר על הבחינה של נ' שערי טומאה שנמצאת בדור שלנו, הוא אך ורק על ידי מסירות נפש.
כפי שזכור לי משיעורים אחרים של הרב, שהרב כותב שיש שני דרכים דרך של צעד אחרי צעד ויש דרך של מסירות נפש, לפי מה שהרב אומר בשיעור של פסח יוצא שיש רק דרך אחת בלבד?
אשמח גם לתרגם זה למשהו מעשי, אדם שקשה לו ללמוד ונמשך לתאוות, ואוהב לישון, האם הדרך הנכונה שימסור את כל כולו ברגע אחד לעבודת השם? מה הכוונה מסירות נפש?
כפי שזכור לי משיעורים אחרים של הרב, שהרב כותב שיש שני דרכים דרך של צעד אחרי צעד ויש דרך של מסירות נפש, לפי מה שהרב אומר בשיעור של פסח יוצא שיש רק דרך אחת בלבד?
אשמח גם לתרגם זה למשהו מעשי, אדם שקשה לו ללמוד ונמשך לתאוות, ואוהב לישון, האם הדרך הנכונה שימסור את כל כולו ברגע אחד לעבודת השם? מה הכוונה מסירות נפש?
תשובה:
בכל הדורות כולם היו ב' דרכים. א. הדרגה. ב. מסירות נפש כרבי אליעזר בן דורדיא. בדור דידן שיש גילוי של קליפת שער הנ', לעומתו נצרך מסירות נפש. אולם אין הכונה שבכל מעשיו יעשה בדרך של מסירות נפש. אלא שיהיה לו שייכות למדרגת מסירות נפש. ולכך כל אחד צריך לקחת נקודה אחת בעולמו, ובה לעבוד במסירות נפש. אפשר לקחת את הנקודה הקשה ביותר, אולם כמובן זה קשה מאוד ולא קרוב לרוב בנ"א. אולם אפשר לקחת נקודות אחרות איש לפי נפשו, ובעיקר את הנקודה החזקה בנפשו, ועי"ז דבק במדרגת מסירות נפש. ומכאן ואילך שייך לשער הנ' של קדושה, ואינו שבוי ביד שער הנ' דקליפה. ואור זה יאיר אף לשאר חלקי עבודתו.
קטגוריות
