כיצד לשמור על יראת ה’ כדי להילחם ביצר הרע [#6261]

ט"ז אייר התש"פ

שאלה

אני בחור במתיבתא ויש לי כמה שאלות בשביל הרב.

א. להתחיל, יש פעמים שאני מרגיש יראת ה' ענקית, אני לא רק מתכוון לימים נוראים או כשפוגשים גדול בישראל, אבל סתם, אם אני מתבונן על זה, אני יכול ממש להרגיש את ה' ואני ממש רועד. אבל יש פעמים שאני מרגיש כה רחוק, וזאת הפעמים שהיצר הרע תופס אותי. אני אפילו לא חושב להתבונן בה'. איך זה יכול להיות?! מה הם הרעיונות להמשיך את יראת ה' ברגע האמת?

ב. שאלה שניה הוא המשך מהראשונה. יכול להיות שזה שאלה ששואלים את הרב הרבה, אבל הוא איך לנצח את היצר הרע. אני מתכוון, אני מתפלל, וממש מתפלל. אני לומד גמ', מוסר, חסידות, עיון, בקיאות, הלכה, מגיע מוקדם לכל תפלה, וכו'. אבל בסוף היום היצר הרע תופס אותי בעבירות חמורות. אני מנסה, מנסה מאוד, אבל כל העבודה הקשה הזאת הולכת לאיבוד ברגע. מה אני אמור לעשות?

תשובה

א. כח ההרגשה באדם נחלק בכללות לב' חלקים. א. התפעלות – אש. ב. הרגשה שקטה – הכרה – מים. מצב של התפעלות משתנה מעת לעת ותלוי במצבים וגורמים חיצוניים. וכן תלוי במצב הנפש בכללות, ובפרטות בכל חלקיה.

ולכך יתכן מאוד שאדם פעמים מתרגש מאותו דבר, פעם יותר ופעם פחות. כטבע אש המקפצת פעם יותר ופעם פחות.

אולם עיקר ההרגשה היא ההרגשה השקטה – הכרה. והיא יציבה וקבועה יותר. ועליה יש לעמול יום יום בניחותא, ולקובעה במח ולב. ופעמים נוסף לה גם התפעלות, ויש ליקרה ולהחשיבה, אולם לא לעשותה עיקר.

ב. כל מה שציינת, גמ', מוסר, חסידות, עיון בקיאות וכו' זה נפלא. אולם זהו לימוד, פעמים של מח ופעמים של לב.

ובמקביל לכך נצרך לבנות סדר עבודה מעשי, יום יום למעשה. תהליך של עבודה עצמית, ראשית, אחרית, ושלבים, וקבלות מעשיות לכל יום. וכך האדם מקדם את נפשו למעשה חיצוני ופנימי ומזכך את טבע מידותיו ורצונות נפשו הבהמית.