שאלה:
מה המקור לנסירת הנשמה מכיסא הכבוד? ברמב"ן (בראשית ב, ז) מובא שד' נפח באפיו נשמת חיים מפי עליון. האם זו הנסירה, או שהרמב"ן התכוון לעצם כניסת הנשמה באדם ואילו הנסירה זה עוד עניין? אם כן מה המקור לנסירת הנשמה? ומה המקור לנסירת הנשמה לנשמת איש ולנשמת אשה?
תודה.
[מקול הלשון 2381]
תשובה:
כל נסירה עניינה ניתוק מסוים מן הדבר. ושורש הנשמה מכסא הכבוד וירידתה לעולם הזה הוא סוג של ניתוק. אולם עדיין קשורה במקורה. ולכך אין עיקר לשון נסירה שייך בזה. ועיין ספר ברית כהונת עולם, מאמר הסתר אסתיר, פרק לא.
ונפיחת הנשמה מפיו ית"ש כביכול, אינו נסירה אלא המשכה.
עיקר לשון נסירה נאמרה ביחס לאיש ואשה שתחלה היו מחוברים והפרידם הבורא, כמ"ש "ויקח את הצלע", ולקיחה זו נקראת בלשון רבותינו נסירה.
וכלשון הזוה"ק (זהר חדש, פ' בלק) וז"ל, כיוון דאתבריאו הוו כחדא דא עם דא בשיקולא, מה עבד ליה קב"ה, נסר ליה נסירו ונטל לנוקביה מניה וכו'.
ונתבארה סוגיא זו בארוכה בעץ חיים שער כ"ט, שער הנסירה. והוזכרה רבות בדברי חכמי האמת.
קטגוריות
