שאלה:
מהו השורש הרע שאנו צריכים לתקן? דבפשטות כל הרע נובע מעת אכילת אדה"ר מהעץ הדעת, אמנם זהו סוגיא גדולה בפני עצמה מה היה החטא ומאיפה התחיל הקלקול ומה היה הקלקול, וגם יש סוגיא של אדם ויש סוגיא של חוה וא"כ יש שורש רע שהאנשים צריכים לתקן ויש שורש רע שנשים צריכים לתקן. ובאמת אפי' קודם העץ הדעת היה רע, וא"כ אפשר שעלינו לתקן חטא עץ הדעת אלא גם לתקן השורשי הרע שהיו קודם לכן, כגון הרע של מלכי אדום, הגאווני והתאווני והכעסני והליצני, וגם קודם לכן היה שורש של כל זה, והיינו עצם הפירוד שבבריאה שהוא כח עמלק, וא"כ עלינו לתקן השורש הרע שהוא עמלק וא"כ עלינו להבין מהו השורש של עמלק ולפי"ז איך להגיע לתיקון הרע השורשי שבבריאה, שהוא הוא הפנימיות של כל עבודתנו.
דבאמת מצינו כמה וכמה מהלכים מה היה החטא עץ הדעת ולפי"ז יש לנו כמה מהלכים מהו השורש הרע שבבריאה, וכל זה נכתב רק לפי מיעוט הבנתי בענין זה ומסתמא היו עוד הרבה סיבות מלבד סיבות דלהלן: (א) משום שפשוט לא שמעו לצווי של ה', והחסרון היה שלא יראו את ה'. (ב) שלא ביטלו את דעתם לה'. (ג) שעשו חשבונות, ולא היה להם לעשות חשבונות. (ד) ששימשו בפני הנחש ומעורר קנאת הנחש עליהם. (ה) שחוה דיברה עם הנחש, ולא היה לה לדבר עמו, והיתה חסרון בצניעות. (ו) שחוה לא היה לה לדבר עם מי שהוא ערום מכל החיות, והיתה חסרון בפקחות, שדיברה עם מי שהוא מסוכן לדבר עמו. (ז) שאדם לא היה לו להלוך למלאכתו ולעזוב חוה, כיון שהיה לו לחשוש שהנחש יכול לפתותה. (ח) תאות אכילה, שהיו מתאווים לאכול מפירות עץ הדעת. (ט) תאוה לדעת טוב ורע, שהיה להם להיות נשאר בתמימות. (ח) כל המוסיף גורע, שלא היה לאדם לומר לחוה אל תגעו, וכמבואר בסנהדרין כט. (ט) חסרון בשמירת עינים, "ותרא העץ", לא היה לה להתסכל על העץ שהיה אסורה עליה. (י) הסתגלות. (יא) תאוה לדעת את הכל (גאוה). (יב) כפירה, שהיו חושבים שיכולים להיות כאלוקים. (יג) חסרון בבטחון, שהיה להם לבטוח שה' עשה להם מה שהוא טוב להם ולא היה להקשות קושיות על הרבש"ע. (יד) או כמו שהאריכו במפרשים שהיה להם לאכול תחילה מעץ החיים ואח"כ היו מותרים לאכול מעץ הדעת, וא"כ היה חסרון בסדר הדברים, חסרון שהחליפו את הסדר של תמימות ואח"כ ידיעה לסדר הקלקול שהוא דעת ואח"כ תמימות.
אמנם כל זה הוא השורש הרע שהיה בתוך מערכת בריאה, אבל היה שרשי רע שהיו קודם הבריאה, השורש של השורש של רע, שהם המלכין קדמאין, שהשורש שלהם היה "אנא אמלוך", או מדת הגאוה או מדת כבוד או מדת הקנאה, שכל אלו הם השורשים של הנחש שהתקנא בה', אבל באמת היה שורש רע שהיה קדום לכן והוא בריאת כח עמלק, הראשית דקלקול שרוצים להיות הראשית של הבריאה, וכל זה נובע מכח הפירוד שהרבש"ע ברא תפיסה של עלמא דפירודא שהוא הוא שורש הרע, כשיש מציאות שהוא מנותק ח"ו מהרבונו של עולם (עכ"פ לפי כח הדמיון של מציאות זו, שמדמיין ששייך להיות נפרד מהבריאה). וא"כ שורש כל הרע הוא תפיסת עמלק, כח של פירוד וניתוק ממציאות ה', שגופא גורם כך לעמלק ללחום בה' ולהיות הראשית של הכל. אמנם לכאורה יש שורש רע שהוא קודם לכך, והוא כח הדמיון גופא, ש"כל הרע הוא דמיון" וכמו שהרב מבאר בקול דממה דקה, וא"כ הרע גופא מדמיין שהוא מציאות בפני עצמו שאינו שייך להרבש"ע וזה גופא המהות של רע, מציאות מדומין. וא"כ נמצא ששורש של השורש של רע הוא כח הדמיון. וכל הרע עצמו הוא דמיון, וכשזה מתגלה בעולם לעתיד לבוא אז זה גופא יהיה הסוף של הרע, שהרע משחית את עצמו ע"י הגילוי שכל הרע הוא רק דמיון, כיון שלא שייך באמת להתפרד מה'. ולכאורה יש שורש יותר לרע, והוא בהצמצום, דרק אחר הצמצום שייך המושג של טוב ורע, וא"כ באמת שורש כל הרע הוא הצמצום. ואם כל הנ"ל אמת, האם באמת יש עלינו להשתדל כפי מדרגתנו לתקן את שרשי הרע הנ"ל שהם קודם תהליך הבריאה? האם עלינו לתקן את ה"אנא אמלוך", את "דמיון", את תפיסת הפירוד, או את תפיסת הצמצום?
יישר כחך להרב ותודה רבה להרב
תשובה:
כל מדרגה ומדרגה, יש תיקון בענפים היוצאים ממנה, בחינת נה"י.
ויש תיקון בהיותה עצמה – חג"ת.
ויש תיקון בהתקשרותה לעליון – חב"ד.
ויש תיקון בהתכללותה בעליון – כתר.
סדר הדברים שנכתבו אינו מדוקדק.
לצורך סדר ברור יש ללמוד עץ חיים כסדרו ולסדר מדרגה אחר מדרגה. ובכל מדרגה לברר החלקים הנ"ל.
קטגוריות
