שאלה:
הרב כל הזמן מדבר על עמלק דאיתו אין אמצע וצריך מחה תמחה לכאורה אני יודע שקיצוניות זה לא דבר טוב ומה מיועץ למי שלא רוצה לחיות חיים של בדיעבד כי חזר בתשובה לא מאונס אדרבה מאהבה האם שאיפה לחיות חיי אמת לפי מה שלימדונו חז"ל מוזכר בדברי הרב פעמים רבות נחשב טוב? יש לפעמים אכזבות ותסכולים עד כדי חוסר חשק כשלא מצליחים או נכשלים והכל נובע מאותה שאיפה טובה לכאורה לחיות חיים של אמת או שפשוט צריך "לזרום" עם מה שיש ולא להיות חריג
תשובה:
מחד צריך לשאוף לשלמות, וזוהי שאיפה של תכלית, אור מקיף כולל.
במקביל נצרך שאיפה יום יומית להתקדם מעט בכל פעם, אור מקיף פרטי, להשיג ממנו על פעם עוד מעט ועוד מעט. באופן זה אפשר להצליח הרבה, ואף אם נפל מעט, חוזר ומתקדם מעט. והעיקר שבאופן כללי יהיה בתהליך התקדמות איטית.
קטגוריות
