שאלה:
בס"ד
ראשית, אני רוצה לשאול בשלו' הרב שליט"א. תמיד אני שואל שאלות אבל פשוט שכחתי מלבקש את שלו' הרבי שליט"א ! מה שלו' הרב, והאם הרב צריך איזה דבר שאני יכול לעשות בעבור הרב? האם הרב יש לו די מספיק כסף לעשות שמחות וכדו'? והאם הרב מרגיש טוב בגוף ובנפש? מה אני יכול לעשות יותר להרב? האם הרב נצרך לאיזה דבר, והאם יש איזה ספרים חדשים שהרב מעוניין לקנות? אני רוצה רק לגרום יותר תענוג להרב שליט"א בכל אופן האפשרי, כאות הכרת טוב קטנה על כל מה שהרב עשה בעבורי, הן מתוך שיעוריו וספריו והן מתוך כל הדדרכה והזמן שהרב נתן לי תמיד ע"י השאלות ותשובות, שכל אחד מהם מסתמא לוקח הרבה זמן וכוחות הנפש מהרב. והיה לי כמה שורות של דברי חיזוק מהרב שאני קורא וחוזר עליהם לפעמים כשאני צריך לחזק את רוחי ואין לי המילים איך לתאר כמה שזה משפיע ומחזק אותי בכל הנרחנ"י שלי. ואע"פ שאני תירגם את השעורי הרב להרבה שנים, מ"מ אני לא רואה את זאת כנתינת דבר להרב, ואני רואה כל זאת רק להשפיע אור להרבים וגם אני אני רואה זאת מתוך תועלת רוחני לעצמי, וא"כ נמצא שאני רק מקבל מהרב ואין אני נותן כלום להרב עי"ז, וגם מה שאני עושה ע"י תירגום השיעורים זה אינו נחשב נתינה להרב כלל כיון שאין זה בעבור הרב אלא בעבור נשמות ישראל וגם בעבור הרוחניות של עצמי, וא"כ נמצא שעדיין לא יצאתי אפי' משהו של חובת הכרת הטוב שיש לי להרב וא"כ אני רוצה לעשות איזה דבר של הכרת הטוב בעבור הרב, ואם יש איזה דבר שאני יכול לעשות בעבור הרב (כגון אם הרב חפץ באיזה סט ספרים וכו') זה יהי' רק שמחה שלי.
(א) בהשיעור שנתתי לנשים במוצ"ש מתוך דברי הרב על עבודתנו קודם הגאולה, אמרתי להנשים תשובה מהרב על השאלה אם מי שעדיין מחובר לאינרנרט קודם משיח אם הוא יזכה לעולם הבא, שהרב אמר שאם האדם עדיין מחובר נפשית להאינטרנט אז הוא לא יזכה לעולם הבא, וגם אמרתי את התשובה מהרב שהנשמות שאינם זוכים לעולם הבא מחמת שלא יצאו משער הנ' דטומאה הם נעשים אפר תחת רגלי הצדיקים, (והוספתי על אף שאינם כלים לגמרי מ"מ זהו מצב מאד מושפלת לנשמה להיות אפר תחת צדיקים במקום שאחרים יזכו לקבל את שכרם בעוה"ב.) ואחר השיעור א' מהשומעים שאלה אותי:
(ב) איך הרב אומר דברים הללו שהם ממש מדת הדין, הלא יש צדיקים בכל דור שעושים תיקונים לכל הדור ומתפללים שכל א' בישראל יזכו להגאולה, וזה בא מהרחמים והאהבת ישראל שיש לצדיקים לכל א' מישראל, אמנם דברי הרב הם נוטה יותר למדת הדין ולמה הרב מבין את הכל העתיד של רוב נשמות ישראל (שמסתא רוב לא יזכו ח"ו לצאת מחיבורים לאינטרנט ומדיה וא"כ נמצא שרוב נשמות ישראל לא יזכו לעולם הבא ח"ו!) עם מבט של מדת הדין, וא"כ איך הרב אמר דבר כזה שרוב נשמות ישראל לא יזכו לעולם הבא ח"ו. (וגם יש להוסיף דגם הרב אמר לאחרונה שעדיין יש חשש רב שיהיה ח"ו עוד שואה בעולם, ולפי"ז ג"כ יש להקשות קושיא הנ"ל). ואמרתי לה שהרב אמר דברים אלו ממבט פנימי שאנו לא רואים העולם ממנה, אמנם התשובה הזו לא התקבלה אצלה והיא אמרה לי שיש הרבה מבטים על המצב ועל עתידנו, ושיש כ"ד בתי דין בשמים וההלכה הוא רק כאחד מהן שהוא המבט האמיתי, וא"כ למה הרה בא עם מדת הדין עלינו ולא ממבט של רחמים.
(ג) גם הנ"ל שאלה אותי, למה לפי דברי הרב העבודה המרכזית עכשיו הוא לסלק עצמנו מטומאת שער הנו"ן דטומאה שהוא האינטרנט והמדיה, ולמה לא אמר הרב שעיקר עבודתנו עכשיו הוא להתפלל שכל א' בישראל יזכה לגאולה.
(ד) הזכרתי בהשיעור את דברי הרב שיש ב' דרכים להגאולה, אם במדת הדין אז כדברי החסד לאברהם יהי' רק 7000 נפשות ישראל בהגאולה ואם הגאולה יבא במדת הרחמים אז כולנו נזכים ע"י אתערותא דלעילא. וא"כ השאלה הוא, האם למעשה יש לחשוש שהגאולה יבא במדת הדין ח"ו וכדברי החסד לאברהם? ואם יש לחשוש, א"כ למה הרב אמר בתשובה אחרת שהפחד מהגאולה צריך להיות רק פחד דקדושה באיזון עם חשק לעשות רצון ה', ושהפחד הזו לא יגרום לנו לחיות בדאגה מה יהי', הא לפי דברי הרב שייך שהגאולה יבא במדת הדין ח"ו ואז יש הרבה לפחוד!!
(ה) השבתי את שאלות הנ"ל ע"פ דברי הרב בס' בלבבי (ח"ה ובעוד ספרי הרב) שהנקודת הלשמה שבאדם יזכה להגאולה אבל החלקי שלא לשמה הם יהיו לאבדון, והסברתי שחלק הלשמה של כל אחד הוא החלק אלוק ממעל בכל אחד שהוא היחידה בתוך כל אחד, וחלק זה הוא הוא האדם אמיתי באמת וחלק זה אינו מתכלה לעולם ואפי' לאלו שלא יזכו לעולם הבא זהו רק ברובדים החוצוניים של הנפש שמתכלים אבל החלק הפנימי שלנו הוא היחידה בלתי מתכלה, וא"כ כולנו זוכים לעולם הבא מצד היחידה שלנו, וא"כ כל עבודתינו של תשובה ומסירות נפש היינו רק על רובדים החיצוניים של הנפש שלנו, ואז עי"ז גם חלקים החיצוניים של הנפש שלנו יכולים להגיע לעוה"ב, אבל עכ"פ יש בכל א' מאיתנו נקודת היחידה שהוא דבר בלתי מתכלה לעולם וחלק הזה תמיד נשאר בעוה"ב, וכל החסר וכל האבדון הוא רק על נרנ"ח שלנו אבל לא על החלק היחידה שלנו. וא"כ לכל א' יש תקוה מצד היחידה שלו שהוא לעולם נשאר לעתיד, ויש לנו את הזכות לעשות תשובה ולמסור נפשנו ולצאת מטומאת שער הנ' כדי ששאר חלקי הנפש שלנו (נרנ"ח) שלנו גם יכולים להיות בעוה"ב, אבל אפי' אם ח"ו א' לא יזכה בפועל לתקן אלא רובדי הנפש ולהעלות אותם כראוי, מ"מ חלק היחידה של כל א' שהוא הוא האדם באמת, יחי' לעולם לנצח, וא"כ על אף שיש לנו עבודה מ"מ אין לנו לייאש ולפחוד על אפשרות של אבדון לעולם ח"ו, ואדרבה, כל ישראל יש להפ חלק לעוה"ב, וזהו היחידה של כל א'. האם הבנתי נכון?
תודה רבה להרב עד"אין סוף
תשובה:
א. תודה על עזרתך בזיכוי הרבים תדיר. ועל שאלתך. ב"ה הנני שמח בחלקי.
דבר אחד שיוכל להוסיף גדלות המוחין, אולם אינו שייך אליך, חדר לימוד פרטי עם אוצר ספרים רחב ידיים.
ב. מי שמחובר להנ"ל סותר לאור משיח. אם יזכה בזכות כל שהיא, או בזכות הדציק, יתנתק קודם ביאת משיח מהנ"ל, אולם עם הנ"ל אי אפשר לקבל "אור" משיח, כי זהו תרתי דסתרי בעצם.
יש כ"ד בתי דינים, וכולם אמת. שורש כ"ד בתי דינים בשם "אדנ"י", א-דין, שיש בו כ"ד צירופים, כנודע, וכל ב"ד לפי צירוף אחד מן הכ"ד.
אולם אור משיח למעלה מבתי דינים אלו, ואינו שייך להנ"ל כלל.
ג. יש עבודה מעשית ויש תפלה. תחילה יש לעשות מה שמוטל עלינו, ואח"כ להתפלל. ואם לאו הוי כטובל ושרץ בידו. אחר שהאדם התנתק מהנ"ל, יתפלל על כל ישראל. אולם לא יאחוז בטומאה ויתפלל.
ד. צריך לעשות מה שבכוחו, ולבטוח בה'.
ה. כן.
קטגוריות
