שאלות על עניני תיקון ועל עניני מסורה [#10362]

כ' כסלו התשפ"א

שאלה:

(א)האם כל א' בישראל בכל דרך עבודת ה' חייב לעסוק בתיקון נפשו להדיא, או שמושג זו של "תיקון" להנפש שייך רק אצל הספרדים ואצל ברסלב (שמשתמשים מאד עם מילה זו)? לדוגמא, הדרך של מסורת ליטא הוא ללמוד תורה וללמוד מוסר, וכל השלימות של האדם תלוי בלימוד בעמל, בתנאי שהוא לומד מוסר. האם זה אומר שמסורת ליטא (וכל הראשי ישיבות שהם ממשיכים את המסורת זו, וזה נשמת של כל עולם הישיבות) סברו שאין לעסוק כלל בתיקונים ושאין לדאוג מה יהיה עם נפשנו, כיון שרק ע"י עמל בתורה עם מוסר האדם זוכה לכל השלימות וכל המעלות וכל הישועות? וכן יש לשאול, האם "תיקון הכללי" של ר' נחמן מברסלב שייך גם אצל בחורי ישיבה ממסורת ליטא שלא החשיבו את רבי נחמן ובפרט מעסק בתיקון פגמי ברית קודש?
(ב)ממה שאני מבין מתוך דברי הרב, עכשיו בדורינו האדם צריך להלוך ב"קו הממוצע" בין כל הדרכים בעבודת ה', וליקח ממסורת ליטא, ומחסידות, ומהספרדים, ולכללות אל הכל בעבודתו. האם הבנתי נכון? ואם כן, איך זה מסתדר על מסורת ליטא שלא החשיבו את החסידות (ובפרט אצל בריסק שהוא עיקר נשמת עולם הישיבות, שאינם מחשיבים שום דרך אחרת מהם), ואיך זה מסתדר אפי' בתוך חוגי החסידות שסברו שהאמת היה רק אצלם ולא עם מחנה אחרת, הלא כל זה הוא "מהפך צנורות"? כלומר איך האדם גופא יכול להלוך בדרך של כללות הכל אם כמעט כל דרך סותרת לגמרי את דרך אחרת לדוגמא, איך אדם לוקח דברים מדרך של הסאטמר רב וגם מר' מנחם מענדל מלובביץ ומר' קוק וכוללם יחד בעבודתו? איך האדם לוקח מהגר"א וגם מהבעש"ט וכוללם יחד בעבודתו? יש דוגמאות לאין קץ אבל השאלה הוא: מה זה הענין של עבודת ה' בדרך של קו הממוצע, כללות הכל - הלא כל אדם צריך להלוך כפי המסורה שלו...? ולהבהיר יותר את השאלה, אילו הגר"א היה חי בדורינו, האם היה סבור שהיום יש לאברך כולל ממסורת ליטא לעשות דברים בעבודתו שמקורם מהבעש"ט? ומהבעל התניא?
(שאלה זו לכאורה אינו נוגע לבעלי תשובה, דבעלי תשובה חייבים למצוא את עצמם ואת הדרך שלהם בחיים, אבל אלו שהיו שומרי תורה ומצוות כבר מילדותם, ויש להם חוג מסוימת וציבור מסוימית שהם משתייכים איליו, איך כל א' יכול ליקח דברים מכל הדרכים שיש ולכוללם בעבודתם? לדוגמא, בחור ישיבה ואברך כולל למד באיזה ישיבה ובאיזה ישיבות אבל בכללות הוא חלק ממסורת ליטא, וכל בחור חסידי נמצא בחוג מסורת החסידות, וספרדי נמצא בדרך של הספרדים. וא"כ מה זה כל המושג של דרך שכוללת את הכל, ולמה אין בזה משום מהפך צינורות? בודאי שצריך להחשיב כל גדול בישראל, אמנם איך כוללים כל דרכים אלו בעבודתנו?
תודה רבה להרב !

תשובה:

א. אין הכרח. יש אופנים רבים לתיקון הנפש, ושורשם ע"י מסירות נפש בכלל, ובעמל התורה בפרט. וכן כל קבלת יסורים באהבה מתקנת הנפש, ועוד ועוד.

ב. כבר שאלתי את מו"ר ראש הישיבה הגאון ר' גרשון אידלשטיין לפני כ15 שנה בענין זה, ובפרט אחר שקבלתי ביקורת על השימוש בספרי חסידות לרוב, והשיבני, אני קבלתי את דרך העבודה מהרב דסלר בישיבה. ובדוק היטב בספר מכתב מאליהו שחיבר מוסר וחסידות באופן שיטתי וקבוע. ואמר לי, אף אתה לך והמשך בדרך זו. ובפרטות זוהי דרך בפרט לאחרית הימים, שמאיר אור הכולל יחד את הכל, סוד אחדות חלקי התורה, וסוד אחדות ישראל.

ג. הינך רואה למשל שהיום נעשה מושג רחב של "כלל חסידי", ובחיצוניות יש לכך כמה סיבות, אולם בפנימיות מפני שמאיר אור הכלל. ולכך אף בישיבת פונביז' כבר לימד הרב דסלר מוסר וחסידות יחדיו. ואף מבית מדרשו של ה'פחד יצחק', משם קבלתי ראשית כח ה'מחשבה', הגדיר הרב הוטנר על עצמו, שבשביל החסידים אני מידי ליטאי, ובשביל הליטאים אני מידי חסידי...