שאלה:
א) האם כל הכוונות של השתדלותנו לפדות השכינה נסתרה במידות הנפש הבהמית, שאנחנו עושים ע"י בטל רצוננו בפני רצונו ית' - האם דבר זה מתממש רק לאחר שאנו נמות?
ב) האם הכוח שלנו לגשת את אורו ית' ועוה"ב הוא רק תוצאה מבקשתנו מהקב"ה כשהיינו חיים כאן בעוה"ז ומהנסיונות שלנו להוציא רצון הקדוש שלנו למעלה מרצונות הטבעיים של הנפש הבהמית לעבוד הקב"ה לשמו?
ג) האם מה שאנו עושים כאן בעוה"ז מתקן הנפש כדי שרצונות של הנפש הבהמית לשקיעות ב"אני" ולסיפוק עצמית, האם כל זה עומד להתנתק כאן בעוה"ז ע"י ה', וממילא המשיכה שלנו לרצונות הנפש הבהמית שלנו אינם נשארת איתנו לאחר מיתה?
ד) והאם בקשתנו מהקב"ה להתמששות רצוננו להתגבר על הנטיות הנפש הבהמית, האם כל זה חזרה של אור השכינה שנמצא בהסתרה למצב האחדות השכינה עם הקב"ה?
ה) והאם האור הזה שנמצא בהסתרה נמשך בחזרה אל הקב"ה כשהקב"ה אומר "כן" לבקשתנו ממנו לעלות על הרצוננות הטבעיים של הנפש הבהמית שלנו ולגלות הרצון הפנימי האמיתי של הנשמה – האם כל זה הוא ניצוץ של משיח?
ו) והאם זה מה שאנו קונים בחיים בעוה"ז הוא המשפט לגשת אל אורו ית' ולעוה"ב?
ז) ואם כן, האם זהו העבודה הכללית לכל יושבי תבל, למרות כל הצער שאנחנו נמצאים בו כשהמידות שאינם מתוקנות של הנפש הבהמית שקועים במילוי רצונות של "אני" הפרטי של האדם?
ח) בקיצור השאלה הוא: לאחר מיתה, האם אנו נשארים עם הקשר הרגשי שלנו לרצוננו הטבעים? לדוגמא אם אדם מת ועדיין יש לו קשר נפשי עם אינטרנט, האם זה נשאר עמו, או שהקשר הזו יתבטל במיתתו ואז הוא נשאר עם רצונותיו האמיתיות לקדושה ולעשיית רצון ה'?) תודה רבה מאד, להרב.
תשובה:
א. חלק כבר עכשיו.
ב. בכח זה קיים תמיד, ויוצא לפועל ע"י עבודתינו.
ג. תלוי במידת הזיכוך של האדם.
ד. כן.
ה. כן.
ו. כן. ומתגלה יותר, כי אנו מתפשטים מן החומר.
ז. כן.
ח. כן! כן! ולאט לאט מתייאש כי רואה ומבין שלא יכול לחזור לשם.
קטגוריות
