שאלה:
שלום כבוד הרב, ותודה רבה עלי ההתייחסות לשאלתי.
בטרם שאציג את השאלה המפורטת אומר שהשאלה נוגעת לדרך ישוב כח ההודאות בנפש לגבי הישועה (הכללית), לבין הרגשת האדם שהאחריות על הגאולה מוטלת עליו לגמרי ועליו להשתדל לדרוש אותה ללא הרף.
מחד, יודעים אנו שלאדם מישראל צריכה להיות וודאות גמורה בגאולתם של ישראל, ובטחון גמור בכך שאין שום כח בעולם שיכול להפר עצת ה' וקיום הברית אשר כרת עם עמו לשוב לשכון בתוכם. מאידך, הרי הרגשת האדם את האחריות על הופעת הגאולה ובניית משכן השכינה בתוך נפשות ישראל מוטלת היא על האדם, ולכך, בכדי שיפעל ככל יכולתו למען הופעתה ויחיה דבקות שלימה של נפשו להתמסר למענה, הרי שזה תלוי באמת בהרגשתו שעל כף המאזניים תלויה הופעת השכינה. (שני צדדים אלו הזכיר גם בשפת אמת פורים תשל"ד, שמרדכי ידע את כל אשר נעשה - ידע ביטחון הישועה, ומאידך זעק זעקה גדולה ומרה - צעק בלב שלם כי לא ידע הישועה. ושם הוסיף, שמי שלא כך אין מראים לו את הישועה באמת).
כאשר ביררתי את השאלה עם החברים, עלו לי שני צדדים הפוכים של הדבר - מחד הוודאות בגאולת ישראל מחברת את האדם לקדושתה ואף למעשה - נותנת לו אפשרות לפעול מתוך ענווה, יציבות, וכן מתינות ושיקול דעת נכון. מאידך, הרי לכאורה תפיסה זו גופא גורמת שהאדם לא יוכל לצעוק בלב שלם משום שיודע שלא באמת עומדת כאן הופעת השכינה 'בסכנה').
כפי שהורגלתי מהרב שליט"א, ידעתי שקודם צריך לחלק ששני הצדדים הללו נמצאים בנפש מתוך שני כוחות שונים המוכשרים לקלוט רובד שונה שישנו בבריאה, ולכך אין אנו נדרשים כאן לאדם בעל 'פיצול אישיות' ח"ו - שזו מחלה וסיבוך, אלא לשני חלקים משלימים - שזה מפתח לחיים גדולים ורחבים יותר.
שאלתי בבקשה מהרב: א. האם נכונה חלוקה זו שעלתה בס"ד במחשבתי לשתי כוחות שונים בנפש. ב. וכן בבקשה אם הרב יוכל להסביר לי היאך בדקות הם מתיישבים יחד בנפש בהרמוניה וללא התנגדות ומהו סוד הזדווגותם יחד. ג. היאך באמת כאשר האדם משיג את אחד מן הרבדים ומתרכז בו, לא יפגע עיסוק זה בתחום חבירו. ד. כמ"כ אם הרב יוכל לבאר לי את עומק הסיפא של דברי השפת אמת הנ"ל - שבלי שאדם חי את זה לא מראים לו את הישועה באמת - וכי צריך להודיע הישועה, הרי זה אחד מיג' עקרים? וכן מה זאת אומרת לראות את הישועה 'שלא באמת'?
אסיים בתודה גדולה והבעת הכרת הטוב לרב על כל מה שלמדי מספריו המיוחדים המלאים כל טוב רוחני. יה"ר שהרב יזכה לאריכות ימים וכל מילי דמיטב.
תשובה:
א. יש בזה כמה אופנים, וזה אחד מן האופנים, שאלו כוחות שונים בנפש.
ב. יש בזה כמה אופנים. א. הגאולה בסוד עתה ודאי תבוא, אולם ע"י מעשיו תבוא קודם לכן אחשינה. ב. הגאולה ודאי תבוא, אולם תלוי בי אם יהא לי זכות שיבוא על ידי, ואם לאו יבוא או ע"י בשר ודם אחר או ע"י הקב"ה.
ג. בעומק יותר הנני נצרך לפעול, אולם אינו תלוי וקשור לתוצאה, דוגמת אברהם אבינו שנתן לאורחים לאכול, ונדמה שאכלו, וזהו חסדו של אברהם.
בדיוק בשבוע זה בס"ד בשיעור יום שלישי ערך "אלון" בורר ענין זה.
ד. "מראים" לו את אופן הישועה בשלמות, ולא רק אמונה בישועה.
וזה נקרא שאין מראים לו באמת, היינו נשאר במדרגת "אמונתך" בלילות, ולא הגיע ליום, בוקר, אמת.
קטגוריות
