עבודת ה’ וחיסונים [#11863]

כ"ז אדר התשפ"א

שאלה:

שלום וברכה לרב שליט''א

רציתי לשאול את הרב שליט''א מס' שאלות
א) מה ההבדל בין התבטלות להשי''ת לבין התכללות בו יתברך. לגבי ההתבטלות האם יש בזה       בחינה של רצוא ושוב היינו שהרצוא זה בחינה של 'יש' מצד הקדושה כמובן בבחינה של ויגבה     לבו בדרכי ה' -כגון שאיפות בטחון עצמי של קדושה או שאף ברצוא יש בחינה של התבטלות.
ב) לגבי החיסונים- ידוע שדעת הרב שליט''א היא שלא לעשות את החיסון נגד קורונה אלא אם כן יש סיכון יותר גדול מלא לעשות. רציתי לשאול אם גם בנדון שלי הדין שווה או שונה.
המקרה שלי: גיסי גר קרוב אלי ויש להם בת קטנה שהיא בסיכון לכל מיני וירוסים ומחלות (כיון שאין לה שערות באף שמסננים את האויר וכדו' כראוי) וכיון שהם רגילים לבוא אלינו כמעט כל יום הם חוששים מכך שעדין לא התחסנתי.ועוד שאני מלמד בגן  את הילדים (כשעה בכל יום) את האותיות הקדושות,כרגע לא מחייבים את הצוות להתחסן (ואדרבה נשיא המוסדות נגד החיסון) ומה שגורם לי להחשף לציבור גדול שעלול לגרום להדבקה ח''ו. אני אמנם טיפוס רגיש ועדין אבל ב''ה בריא, רציתי לשאול האם לדעת הרב שליט''א הסיבות הנ''ל יש בהם סיבה להתחסן או לא. (אשתי ואחת הבנות כבר עברו ב''ה את הקורונה, האם גם לגבי אשתי שהיא באה יותר במגע אם אותה בת של גיסי מצריך חיסון או לא).
תודה רבה לרב שליט''א, שיזכה הרב שליט''א להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאת איתנה ואריכות ימים ושנים טובות.

תשובה:

א. ביטול הוא כמו עובר במעי אמו, "שקיים", והוא ירך אמו לחד מ"ד, אולם בטל לאם, בטל גימט' אם. לעומת כך נכלל, אין לו הויה עצמית כלל.

במדרגת התבטלות, ברצוא יש ביטול, ובשוב שב לעצמו.

ב. כל שיש צורך בבין אדם לחבירו אפשר להתחסן.